גלובליזציה של פחד


פוסט זה כבר פורסם בהעוקץ.

פחד הוא רגש אנושי בסיסי. על אף שמדובר ברגש, קרי בהתרחשות פנימית לאדם, גם כאשר הוא מופיע ביחס לגורמים חיצוניים לאדם, הוא תמיד תלוי הקשר ואף יכול להיות מידבק, חברתי ולא אישי בעליל. כמו כן, הפחד הוא מקורו של השם שאנו מעניקים לפעולות אלימות מסוימות כ"פעולות טרור" ולמה שמכונה "מלחמה בטרור." הפחד הוא הבסיס לשניהם. יד ביד עם תאוות בצע, הפחד יצוק לתוך היסודות של המערכת הקפיטליסטית, והוא גם מהווה חלק מהזרימות הגלובליות העכשוויות. כאשר מדברים על גלובליזציה מתייחסים להון, הגירה, זיהומי סביבה, תקשורת וכיוצא באלה. אולם, אפשר להצביע גם על ערוצי זרימה גלובליים של רגשות. בלשון המעטה אפשר לומר שערוצי זרימה אלה לא פחות חשובים מאחרים. עמנואל וולרשטיין, סוציולוג חשוב, ניתח בקצרה ובאופן חלקי את האנטומיה של הפחד בהתרחשויות אחרונות בבורסות המניות המרכזיות ובכלל. זהו אינו פחד אי רציונאלי או דמיוני, אלא ממשי ורציונאלי. לא נראה לי שאפשר להציע ניתוח ממצה ומקיף של זרימות הפחד, אלא לכל היותר להמשיך ולהתבונן בערוצי הזרימה ולתהות על המנגנונים שמפיצים אותו, מווסתים אותו, מחזקים או מחלישים אותו. אין במאמר של וולרשטיין התייחסות ל"פרשת המשט" בין השאר כי הוא פורסם במקור לפני שהתרחשה. אולם, העדויות ההולכות ומתרבות ממנה מדגימות את התפקיד המרכזי שהפחד מילא בה, במקורותיה ובתוצאותיה.

האנטומיה של פחד

עמנואל וולרשטיין

Agance Global, 15 מאי

פחד הוא הרגש הציבורי הנוכח ביותר במרבית חלקי העולם כיום. פחד זה אינו אירציונאלי, אולם אין הוא מוביל בהכרח להתמודדות נבונה עם סכנות אפשריות. אפשר להבין את האופן שבו פחד זה פועל באמצעות בחינה של שני אירועים בולטים מן הזמן האחרון. האירוע הראשון הוא הנפילה הדרמטית של ערכי המניות בבורסה של ניו יורק ב– 6 במאי—צניחה שהדהימה את כולם ונמשכה דקות ספורות בלבד. האירוע השני הוא המהומות באתונה אשר הובילו למספר הרוגים.

מה אירע בבורסת המניות? מדד דאו ג’ונס ירד באותו בוקר בכ– 300 נקודות. זו הייתה נפילה משמעותית (של כ– 3%), אך לא חריגה על רקע שילוב של חדשות רעות ממספר חזיתות בארה"ב בד בבד עם חששות מפני פשיטת רגל של יוון. אבל, בשעות אחר הצהריים המאוחרות של אותו יום במהירות מדהימה מדד דאו ג’ונס צנח ב– 700 נקודות נוספות. זו הייתה הנפילה היומית הגדולה ביותר מאז ומעולם. היא הייתה בלתי צפויה לחלוטין והותירה את הברוקרים ”המומים.“ מספר מניות עיקריות איבדו 90% מערכן. ואז, בעוד הברוקרים ”צופים פעורי פה“ במתרחש, מדד הדאו ג’ונס עלה חזרה כמעט באותה מהירות בה הוא ירד. למשמע אנחות רווחה של הברוקרים, המדד סיים את יום המסחר בירידה של 371.80 נקודות ”בלבד.“

כולם חיפשו הסבר לאירוע החריג. ההסבר הראשון שהוצע היה ”אצבע שמנה“ של אחד מהברוקרים. לפי ההסבר, הוא הקליד בטעות מיליארדים במקום מיליונים. הבעיה בהסבר זה היא שאיש לא הצליח לאתר את הברוקר האחראי לכך או להוכיח שהוא אכן קיים ושאצבעו אכן שמנה מדי. הסבר נוסף שהוצע מבוסס על פעולתו של מנגנון האטת המסחר בבורסה של ניו יורק. מנגנון זה נכנס לפעולה כאשר המסחר מהיר מדי. אבל, מנגנון דומה אינו קיים בבורסות אחרות. לכן, טוענים מפיצי הסבר זה, ברוקרים שנתקלו במנגנון ההאטה בבורסת ניו יורק עברו לסחור בבורסות אחרות. היו שהציעו ואריאציות על הסבר זה: הייתה זו אשמתו של אלגוריתם של אסטרטגיות מסחר אשר אחראי על מנגנון ההאטה. היעדר התיאום בין הבורסות השונות הוא בעיה תקנונית. לכן, יש שטוענים כעת שכל הבורסות צריכות להפעיל מנגנון האטה משותף. אחרים שיערו שאפשר והנפילה החדה נגרמה על ידי מנגנון אוטומטי. כך הם יכלו להאשים מכונות ולא בני אדם.

אפשר שהסברים אלה תקפים ואפשר שלא. כך או כך, הם מתעלמים מהעובדה שבמספר נקודות בזמן החלטות אנושיות מתערבות גם במנגנונים לכאורה אוטומטיים: כיצד להגיב להתחלת הירידה? להאט את המסחר או אולי להתחיל לקנות מחדש ולהביא לעלייה של המדד? ברגעים אלה אלמנט הפחד נכנס לפעולה. בורסת מניות על פי הגדרה כוללת סיכון ואי ודאות. אבל באופן יסודי ברוקרים סומכים על ההנחה שתנודות אלה הן מזעריות ושהן מתרחשות במסגרת של גבולות צפויים. כאשר התנודות מאבדות כל רסן והופכות למקיפות ופתאומיות, רק מובן שהברוקרים ייכנסו לפאניקה. התוצאה הבלתי נמנעת של פאניקה של ברוקרים היא הגברה של התנודות. מעגל קסמים.

ברגע שהברוקרים בניו יורק נכנסו לפאניקה, הם יכלו לראות על המסכים שלהם גם את המהומות באתונה. זה העמיק את חששותיהם עוד יותר. ראשית, הם היו נתונים באי ודאות עמוקה ביחס להתמודדות, אם בכלל, של האיחוד האירופי עם המצוקה של יוון. כמו כן, הם היו בערפל ביחס להשפעה של הפעולות האירופאיות או היעדרן על בנקים בארה"ב, במערב אירופה וביפן, והם היו חסרי ודאות ביחס להשפעה הגלובלית של פשיטת הרגל האפשרית של יוון. החשש שלהם מהמהומות היה מוצדק. המהומות היו תוצאה של חששות יווניים. מה שהטריד את מרבית היוונים היה הסבירות הגבוהה שההכנסה הריאלית שלהם תצטמצם במידה משמעותית בשנים הקרובות. הם פחדו מאד וזעמו על כך מכיוון שהם לא היו משוכנעים כלל שזוהי אשמתם שעליהם לכפר עליה.

אבל הפחדים של אזרחים יוונים הם רק קצה הקרחון העולמי, כפי שראשי ממשלות בכל רחבי העולם, כמו גם ברוקרים, יודעים היטב. הבעיה של ממשלת יוון היא די פשוטה. ההוצאות שלה גבוהות מדי ביחס לצפי ההכנסות העכשוויות והעתידיות שלה. לכן, היא חייבת להעלות מסים (אם תוכל לגבות אותם) או לקצץ בהוצאות או גם וגם – ובדרסטיות. אבל זו אינה רק הבעיה של יוון אלא גם של גרמניה, צרפת, בריטניה, ארה"ב, ומדינות רבות נוספות. גם מדינות שדומה שמצליחות כרגע להחזיק את ראשן מעל למים (כמו סין וברזיל) אינן חופשיות מנגע זה. היוונים יוצאים להפגין ברחובות. אבל הנגע יתפשט ויהפוך את השוק העולמי לקפריזי עוד יותר, והפחדים יתרחבו ולא יתכווצו.

עד כה, המדיניות המובילה בכל מקום היא של לווית כסף או הדפסתו כדי לקנות זמן. מדיניות זו מבוססת על התקווה שבזמן השאול הצמיחה הכלכלית תתחדש, הביטחון יושב על כנו והפאניקות האמיתיות והחבויות יחוסלו. פוליטיקאים נוטים להיאחז בכל סימן של צמיחה ולפרש אותה באופן מוגזם. דוגמה טובה לכך היא התרועות שנשמעו בעקבות העלייה במספר מקומות העבודה בארה"ב, על אף שעלייה זו הייתה נמוכה מגידול האוכלוסייה המקביל.

הפחד אינו אירציונאלי. הוא תוצאה של משבר מבני במערכתהעולמית. משבר זה אינו יכול להיפתר על ידי פלסטרים של ממשלות כדי להתמודד עם המחלות הקריטיות מולן אנו עומדים כיום. כאשר התנודות הופכות לחזקות יותר ומהירות יותר, תכנון רציונאלי אינו עוד בגדר האפשר. אז אנשים כבר לא פועלים כפי ששחקנים רציונאליים יפעלו במערכתעולמית נורמאלית. רמות גבוהות אלה של פחד היא המציאות היסודית של התקופה הנוכחית.

המאמר המקורי באנגלית


מודעות פרסומת

  1. לי זה מזכיר את דניאל כהנמן, או גרסת המדע הפופולארי שלו – דן אריאלי, לגבי רציונליות בקבלת החלטות, או יותר נכון אי-רציונליות.

  2. תודה על הקישור, נעם.
    מעניין מאד. מזכיר לי את קורט וונגוט על המכונות שבני אדם בנו כדי למצוא את התשובה לשאלה החשובה ביותר ביקום. אחרי זמן ארוך מאד הן מצאו. אבל כשמצאו אף אחד לא זכר מה היתה השאלה.

  3. נעם

    מאמר מרתק, קראתי אותו בעבר בהעוקץ ועדיין חשוב לקרוא אותו שנית.
    רק הערה על האלגוריתם שהוא שוולרשטיין הזכיר במאמר. מסתבר שבוול-סטריט רובוטים משחקים עם הכסף של כולנו. והאמת היא שאין לאף אחד מושג לאן זה יכול להגיע. רובוטים יכולים להפסיד בשם כל האזרחים את כספי הפנסיה שלהם בארה"ב, כמה זמן ייקח עד שזה יגיע לארץ?
    כתבה על הנושא: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3530675,00.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: