מורא המינים


לעתים סוגיות סביבתיות נתפסות כעניינם של המבוססים שבינינו אשר טרדת הקיום היומיומית נחסכה מהם. אולם למעשה, ככל שאתה עני יותר כך תסבול יותר ממשברים סביבתיים צפויים אשר כבר החלו להתגלגל. עניים רבים בעולם יודעים זאת היטב. בין השאר, כאלה שחיו באיים שכבר נבלעו באוקיינוס או שעומדים בפני סכנת הצפה מתמדת. כאלה שחלו או קרוביהם נפטרו בעקבות זיהומים סביבתיים. דומה שהאיום העכשווי הגדול ביותר על אורח חיינו, שמתחיל להיות מוחשי גם כאן ואיש אינו יכול לנבא את השלכותיו המלאות, הוא ההתחממות הגלובלית. אולם, גם שינויים סביבתיים אחרים היו ועודם בעלי השלכות מרחיקות לכת. למשל, פלישה של מינים זרים. כאשר מחדירים מין זר לסביבה חדשה שבה אין מגבלות על התרבותו, הוא תופס את מקומם של מינים מקומיים ומביא להכחדתם. באשר הקיום האנושי תלוי בין השאר באיזון הסביבתי, איזון זה מופר על ידי מינים פולשים וההשלכות החברתיות בלתי ניתנות לחיזוי. לעתים אין לפלישות השלכות על חברת בני האדם ולעתים ההשלכות קשות מנשוא. אחת הדוגמאות המצמררות ביותר היא של החדרת דג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה שבמרכז אפריקה, אחד האגמים הגדולים בעולם. עד שהחדירו את הנסיכה באמצע המאה ה-20 חיו באגם מאות מינים ייחודיים רק לו. רבים מהם נכחדו בעקבות התרבות הנסיכה. אוכלוסיית בני האדם שחיה בסביבת אגם זה התפרנסה באופן מסורתי מהמינים הייחודיים. ההשלכות החברתיות של שינוי זה היו דרמטיות שכן בגלל גודלה של הנסיכה, האמצעים שעמדו לרשות הדייגים המקומיים לא הספיקו (צפו בסיוט של דרווין). כיום מדברים בעולם על משבר מגוון המינים שהולך ומחריף ככל שכדור הארץ מתחמם וככל שתנועת בני אדם, סחורותעל פני הגלובוס מתעצמת ומינים נוספים פולשים למקומות לא להם. איש אינו יכול לנבא לאן משבר זה יוביל. ג'ורג' מונביוט כותב על מינים פולשים במסגרת קמפיין המגוון הביולוגי החדש של הגארדיאן לרגל שנת המגוון הביולוגי.

החייזרים באים: יותר גרוע מזיהום – נמלים משוגעות, עכברים אוכלי ציפורים וחורפן (מינק) רצחני

מאת ג'ורג' מונביוט, 4 אוקטובר 2010

בלילה אפל בשבוע שעבר, קבוצת פעילים לזכויות בעלי חיים בדונגל (מחוז באירלנד) תרמו תרומה מיוחדת לשנת המגוון הביולוגי הבינלאומית. הם פרצו לחוות גידול חורפנים (מינק) לייצור פרוות ושחררו 5,000 חורפנים. בחוגי הפעילים לזכויות בעלי חיים מעריכים פעולה זו כמתוחכמת. דובר ברית זכויות בעלי החיים (AFAR) אמר: ”אני משבח את אלה שסיכנו את חירותם כדי לבצע פעולה זו.“ (1) הקואליציה לביטול סחר בפרוות (CAFT) הודיעה:אנחנו תומכים באופן מלא במה שקרה.“ (2)

אילו הפעילים היו שופכים מיכלית אקונומיקה למקור הנהר פין (באירלנד), נזקם היה קטן יותר. ההשפעות היו נוראיות לזמן מה, אבל המערכת האקולוגית הייתה יכולה להתחיל להתאושש. החורפן, לעומת זאת, ינוע בחופשיות במשך שנים, אולי אלפי שנים. כמו מינים מיובאים רבים אחרים, החורפנים האמריקאיים מפלסים בקלות את דרכם במערכת האקולוגית שכן מצד אחד הטורפים אותם נעדרים ממנה, ומצד שני הטרף שלהם לא מזהה אותם כאיום ולא נמנע מהם. האם היה משהו שאותם חובבי בעלי החיים בדונגל היו יכולים לעשות כדי לפגוע במספר רב יותר של בעלי חיים?

שאלה נוספת נובעת מפעולה טיפשית זו: מה החורפנים עשו שם מלכתחילה? במובנים מסוימים, הרפובליקה האירית נראית כמדינה מתורבתת, אך במקרה זה היא ברברית. בעוד שהממלכה המאוחדת אסרה בשנת 2000 על גידול פרוות (3), הממשלות האיריות התנגדו לאיסור דומה והגנו על תעשייה זו שהיא זעירה אך הרסנית ופרועה. חמש החוות האחרונות ברפובליקה הן המקור היחידי להמשך השחרור של חורפנים, בפריצות או בתאונות. הן גם מקומות של אכזריות מקפיאת דם, בהם טורפים אינטליגנטים כלואים בכלובים בגודל של מספר קופסאות נעליים. הממשלה האירית שוקלת לאסור בשלבים גידול פרוות ב-2012. עד אז, אזרחי אירלנד ישלמו יותר לחיסול החורפנים מאשר הם מרוויחים מגידולם.

אבל אירלנד היא שחקן זעיר. שני שליש מחוות גידול החורפנים לפרוות ו-70% מחוות גידול השועלים לפרוות פועלות בארצות אחרות באיחוד האירופי (4). דנמרק לבדה מייצרת 40% מהאספקה הגלובלית של פרוות חורפנים (5). חורפנים אמריקאים שמשוחררים ביבשת אירופה מסבים נזק רב יותר מאשר באירלנד שכן הם דוחקים את רגלי החורפן האירופאי הנכחד. 6000 החוות לגידול חורפנים לפרוות שבאיחוד האירופאי הן עלבון לערכים שהאיחוד האירופאי טוען להם.

מפגש הממשלות בנאגויה, יפן, בחודש זה נועד לבחינה מחודשת של האמנה לשימור המגוון הביולוגי. עד כה נחל מפגש זה כישלון עגום. כישלונן העיקרי הוא אולי אי היכולת או אי הרצון שלהן לשלוט בהתפשטות של מינים פולשים. הסיפורים שאני עומד לספר נשמעים כמו עלילה של רומן גותי.

קחו למשל את השפמנון המהלך (walking catfish) שמתפשט כיום בסין, תאילנד וארה"ב, לאחר שנמלט מבריכות דגים ובריכות נוי (6). הוא יכול לנוע על פני האדמה בלילה ולעבור למקורות מים שבהם אין מיני דגים אחרים. הוא חומק לבריכות דגים ובשקט מחסל את הלהקה. בזמנים קשים הוא מתחפר בבוץ ומתקיים בלי מזון במשך חודשים עד שהזמנים משתפרים והוא מחסל שוב את המערכת האקולוגית. הוא אוכל כמעט כל דבר שזז.

המקבילה היבשתית שלו היא קרפדת הקנים (cane toad) שהובאה לאזורים טרופיים כדי לנטרל מזיקים לגידולים חקלאיים. היא אוכלת כל וכמעט בלתי ניתנת להשמדה. פרט אחד נצפה זולל בשמחה בדל סיגריה (7). היא מסוכנת לטורפים אותה כמו גם לטרפה. אין דבר שניסה לאכול אותה ונשאר בחיים. שלא כמו דוחיים אחרים, היא מתרבה במים מלוחים. היא כאילו זינקה מדפי הרומן של קארל צ'אפק המלחמה בסלמנדרות.

האי גוף (Gough) שבאוקיינוס האטלנטי הדרומי מאכלס את המושבה החשובה בעולם של עופות ימיים שמאוימת כיום על ידי טורף בלתי צפוי: עכבר הבית המצוי (8). לאחר שברח מספינות ציד לווייתנים לפני 150 שנה, הוא שילש את גודלו ועבר מתזונה צמחונית לאכילת בשר. עופות הים באי גוף הם נטולי הגנה מפני טריפה והעכבר צועד בקלות לתוך קיניהם ומתחיל לאכול את העופות בעודם בחיים. טרפם של העכברים כולל אפרוחים של אלבטרוס, שמשקלם עולה פי 300 על זה של העכברים. ביולוג שהיה עד לטבח כזה אמר ש”זה כמו חתול תוקף היפופוטם“ (9).

באי חג המולד הנמלה הצהובה המשוגעת עושה דבר דומה: היא אוכלת כל חיה שנקרית בדרכה בעודה בחיים. כמו כן, היא מחסלת את יער הגשם דרך טיפוח של כנימות המגן אשר ניזונות ממוהל העצים (10). סיפורי אימה דומים מתגלים כמעט בכל מקום. המינים שאנו מכניסים, שלא כמו הזיהום שאנו יוצרים, אינם מפסיקים כשאנו מפסיקים. פעולה לא זהירה אחת (חישבו על הבאת הארנב או שיח הלנטנה לאוסטרליה) יכולה לשנות אקולוגיה של יבשת שלמה.

לפי דו"ח של הממשלה הבריטית, מינים פולשים עולים למדינה מיליארדי ליש"ט בשנה (11). הנזק הגלובלי שהם גורמים, טוען הדו"ח, מגיע לכמעט חמישה אחוז מהכלכלה העולמית (12). מין אחד של צמח פולש – עשב דוקרני שמכונה אימפרטה (Imperata) – מונע ייצור חקלאי בשטח של שני מיליון ק"מ מרובעים באזורים טרופיים (13), שגודלו כגודל השטח הניתן לעיבוד בארה"ב (14), וכן מונע התחדשות של המערכת האקולוגית המקומית.

במרבית המקרים אפשר לבלום את התפשטות המין הפולש במשך תקופת חסד ראשונית. היינו מצפים שממשלות יפעלו מייד ברגע שהסכנה מופיעה. אולם, בחלקים רבים של העולם המדיניות מבוססת על התבוננות אהבלית בבעיה בזמן שניתן לפעול. הפאניקה באה רק כאשר כבר מאוחר מדי. כאשר האצה השלוחית דמוית העלים (Caulerpa taxifolia) מצאה את דרכה מהמוזיאון הימי במונקו אל הים התיכון, הרשויות תרו אחר אשמים. ב– 1984 פלישת האצה תועדה לראשונה ונרשם שהיא אכלסה מטר רבוע אחד של קרקעית הים. אפשר היה לחסלה תוך מחצית השעה. כעת היא מכסה 130 ק"מ רבועים ודומה שהתפשטותה בלתי נשלטת (15).

אוסטרליה, היבשת שנפגעה בצורה הקשה ביותר על ידי מינים פולשים, טרם הצליחה לווסת את הסחר במינים מסוכנים. כפי שקמפיין המגוון הביולוגי החדש של הגארדיאן מראה, 90 מיני צמחים בעלי פוטנציאל פולשני נמכרים במשתלות, ו-210 מינים של דגי אקווריום מיובאים בלי רישיון (16). בריטניה נוקטת במדיניות מוצלחת בבית. היא הוציאה ב-2006 10,000 ליש"ט, למשל, על אסטרטגיה (מוצלחת עד כה) להרחקה של רקפת המים הדרום אמריקאית שהשליטה על התפשטותה עולה כיום לצרפת 7 מיליון אירו לשנה (17). אבל בטריטוריות הבריטיות שמעבר לים, כמו האי גוף, בריטניה מגיבה באיטיות, אם בכלל (18).

החורפן, השפמנון המהלך, קרפדת הקנים, עכבר הבית המוטנטי, הם סמלים רבי עוצמה ליכולתה של האנושות לחולל שינויים בלתי רגילים. אנו יכולים לחולל כאוס באמצעות הקשת מקש בבנק השקעות, אות יחיד למטוס חמוש ללא טייס, זרע שסולק מסוליית מגף, ומיכל דגים שרוקן לתוך תעלה. אבל כאשר אנו נדרשים לתקן את הבלגן שעשינו, אנו מצהירים על חוסר יכולתנו. האתגר שעומד בפנינו במאה הזו הוא להעמיד מול יכולתנו לגרום רע, יכולת זהה לעשות טוב. עד כה, ההישגים שלנו לא מספקים.

המאמר המקורי באנגלית

1. http://www.schnews.org.uk/archive/news7416.php

2. http://www.indymedia.ie/article/97816

3. The Fur Farming (Prohibition) Act 2000. http://www.statutelaw.gov.uk/content.aspx?activeTextDocId=1470588

4. European Fur Breeders’ Association (EFBA), no date again. The Socio-Economic Impact of International Fur Farming. http://www.furcommission.com/resource/Resources/IftfEfba.pdf

5. http://www.bloomberg.com/apps/news?pid=newsarchive&sid=aRGZQyOJ8bGQ&refer=europe

6. http://www.issg.org/database/species/ecology.asp?si=62&fr=1&sts=sss&lang=EN

7. http://www.issg.org/database/species/ecology.asp?si=113&fr=1&sts=sss&lang=EN

8.http://www.guardian.co.uk/environment/2008/may/20/wildlife.endangeredspecies

9.http://www.guardian.co.uk/environment/2008/may/20/wildlife.endangeredspecies

10. http://www.issg.org/database/species/ecology.asp?si=110&fr=1&sts=sss&lang=EN

11. DEFRA, 2008. The Invasive Non-Native Species Framework Strategy for Great Britain. Page 3.

12. DEFRA, 2008. The Invasive Non-Native Species Framework Strategy for Great Britain. Page iii.

13. http://www.issg.org/database/species/ecology.asp?si=16&fr=1&sts=sss&lang=EN

14. The CIA World Factbook says that 18% of the total area of the US is arable land. That’s 1.76m km2. https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/us.html

15. http://www.issg.org/database/species/ecology.asp?si=115&fr=1&sts=sss&lang=EN

16. http://www.guardian.co.uk/environment/2010/oct/04/biodiversity-100-actions-australia

17. DEFRA, 2008. The Invasive Non-Native Species Framework Strategy for Great Britain. Page 6.

18.eg. http://www.guardian.co.uk/environment/2008/may/20/wildlife.endangeredspecies

פוסט זה כבר פורסם בהעוקץ (ב-22 לנובמבר 2010)


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: