סולידאריות עובדים מאורגנים חוצת גבולות בצפון אמריקה


שיפור תנאיהם של העובדים המכסיקנים מקטין את העברת המשרות למכסיקו ומשפר את תנאי ההעסקה של האמריקאים והקנדים. מנגד, לאמריקאים ולקנדים יש יכולת כלכלית לסייע לעובדים מכסיקנים שובתים ויכולת לארגן מחאה בינלאומית שתגן עליהם.

ארה"ב ידועה לשמצה בעשורים האחרונים כחממה של קפיטליזם קיצוני וחסר מגבלות והאמריקאים כצרכנים תאוותנים ואנוכיים. כמו כל דימוי סטריאוטיפי גם זה כולל הרבה מן המעוות. יש גם אמריקה אחרת. אחת הראיות לכך היא סולידאריות שצמחה בין עובדים אמריקאים, קנדים ומכסיקנים. משלושת צידי הגבול הם הבינו שכדי לעמוד מול תאוות הבצע של התאגידים הרב לאומיים, גם הם חייבים לחצות את הגבולות ולשתף פעולה. למרות שלכאורה על פי ההיגיון של השוק החופשי, העובדים האמריקאים והעובדים המכסיקנים נמצאים בתחרות אלה עם אלה, הם הבינו ששיתוף פעולה ביניהם אינו רק מעשה מוסרי ואנושי אלא גם משרת את האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים. אין מתח בין מוסר לבין צרכים קיומיים.

הסכם סולידאריות צפון אמריקאי (NASA): עובדי פלדה בארה"ב ובקנדה טווים קשרים עם כורים במקסיקו

קארי לידרסן

1 יולי, 2011 (In These Times)

הזמנים הקשים עבור מכרות מקומיים ועבור התעשייה בגארי, אינדיאנה, לא הזיזו את משרד האיגוד של עובדי הפלדה המאוחדים (USW) של מחוז 7 שכולל את אינדיאנה ואילינוי ממקומו. הוא עדיין שוכן בקצהו של רחוב ללא מוצא – רחוב טקסס. בעוד אמריקאים רבים חשו מרירות ביחס להסכם הסחר החופשי הצפון אמריקאי (NAFTA) שנכנס לתוקף ב-1994 והביא לעליית מספר המשרות שעברו למכסיקו ולהורדת השכר בארה"ב, USW קידם את יחסיו עם איגוד עובדי הפלדה והכורים של מכסיקו, לוס מינרוס (Los Mineros). בשש השנים האחרונות, עובדים בארה"ב הבינו שמאבק למען שכר גבוה יותר ותנאי העסקה טובים יותר במכסיקו אינו רק ביטוי של סולידאריות מצדם אלא יכול לתרום להגנה על משרות בארה"ב על ידי גישור מעל התהום שמפרידה בין הוצאות העסקה בשתי המדינות השכנות ולהקל את הלחץ של הגירה צפונה.

היחסים בינינו, לבין העובדים בקנדה ובמכסיקו מוחשיים מאד,” אומר ג'ים רובינזון, מנהל USW במחוז 7. “הפער בסטנדרטים בין מכסיקו לארה"ב מוריד את רמת השכר ואת תנאי ההעסקה בארה"ב. לפי הלשכה לסטטיסטיקה של עבודה, ב-2009 עובדים יצרניים במכסיקו השתכרו 3.93 $ לשעה בממוצע בלבד ואילו עובדים במשרות מקבילות בארה”ב השתכרו 23.03$ לשעה בממוצע. לכן, אנו זקוקים לתמיכתם של העובדים המכסיקנים.

גל הסולידאריות העכשווי", כפי שבן דייויס, מנהל היחסים הבינלאומיים של USW, מכנה זאת, הוצת על ידי התמיכה של עובדים מכסיקנים במועסקים האמריקאים של אסארקו ( ASARCO ) ששבתו באריזונה ב– 2005. מכסיקנים רבים מועסקים במכרות ובמפעלים אחרים בבעלות החברה המקושרת פוליטית גרופו מכסיקו (Grupo Mexico) אשר נמצאת בבעלות אסארקו. הסכם סולידאריות בין שני האיגודים נחתם באותה שנה. מאז, בכל פעם שבה יש סכסוך בין המעסיק לבין אחד האיגודים, חברי האיגוד מצידו השני של הגבול מפעילים את כוחם דרך כתיבת מכתבים, הפגנות מול קונסוליות, ובאמצעות קמפיינים להעלאת מודעות ציבורית.

Steel Workers - Kheel Center, Cornell University

ביוני 2010 שני האיגודים עשו צעד נוסף זה לקראת זה והודיעו על כינונה של ועדה משותפת לבחינת אפשרות הקמה של "ארגון צפון אמריקאי מאוחד" שיקיף את מכסיקו, ארה"ב, קנדה והקריביים. אם האיחוד יתממש הוא ייצג למעלה ממיליון עובדים – 850,000 אמריקאים, ו– 180,000 מכסיקנים. “חשוב לנו מאד לקיים קשרים חזקים בין איגודי עובדים בתעשיות ובחברות בהן אנו עובדים,” אומר דייויס.

חברי USW אמריקאים וחברי לוס מינרוס ערכו ביקורים הדדיים מספר פעמים. משלחת גדולה של עובדים אמריקאים צעדו באפריל השנה לצד עמיתים מכסיקנים בלאזארו קרדנאס (Lazaro Cardenas) במדינת מיצ'אוקאן (Michoacan) לזכר השנה החמישית לעימותים שהותירו ב-2006 שני עובדים הרוגים ורבים נוספים פצועים במהלך שביתה מרה במפעל שהיה אז בבעלות משותפת של תאגיד מכסיקני מקושר פוליטית ו– ArcelorMittal (אשר מחזיק בבעלותו מפעל נוסף במזרח שיקגו, עיר סמוכה לגארי). איש לא נעצר באשמת הרג העובדים, ו"גם לא באשמת פשעים רבים נוספים שבוצעו נגד הכורים המכסיקנים,” כפי שנכתב בתלונה שהוגשה לפדרציה הבינלאומית של עובדי הפלדה על ידי USW שהוא חבר מרכזי בפרדציה.

סולידאריות נגד גרופו מכסיקו

בשנים האחרונות, הסולידאריות האמריקאיתמכסיקנית מורגשת בעיקר בנוגע לסכסוך העבודה הארוך, הברוטאלי והמבעבע במכרה הנחושת הפתוח שמוחזק על ידי גרופו מכסיקו בקאנאנאה (Cananea) מדרום לגבול עם אריזונה. התקוממות עובדים במכרה זה לפני מאה שנה תרמה להצתת המהפכה המכסיקנית ומאז כורים נקטו בפעולות מיליטנטיות מגוונות. ב-2007 הם שבתו במחאה על תנאי עבודה גרועים במיוחד וסוגיות נוספות, וביניהן סגירת מרפאה ששימשה את הכורים ומשפחותיהם.

החוק המכסיקני אוסר הפעלת חברה שעובדיה שובתים, אולם הממשלה המכסיקנית קבעה שהשביתה בקאנאנאה "אינה קיימת," כדי לאפשר לגרופו מכסיקו לחדש את פעילות המכרה. בינתיים השביתה נמשכת. המשטרה פשטה על העיירה מספר פעמים ותקפה באלימות את השובתים ומשפחותיהם. כורים שובתים נתונים בקביעות לאיומים, הכאות, ומעצרים בלתי חוקיים. משלחות של חברי USW מכל רחבי ארה"ב ביקרו מספר פעמים בקאנאנאה, כולל בקיץ האחרון.

השביתה בקאנאנאה קשורה באופן הדוק לרדיפתו של נפוליאון גומז אורוטיה, המנהיג הנבחר של איגוד העובדים המכסיקני, על ידי גרופו מכסיקו וממשלת מכסיקו. גומז אורוטייה חי בגלות בקנדה מאז שברח בעקבות האשמות בשחיתות. לפי תומכיו, האשמות אלה הן שקריות והן חלק מרדיפת הממשלה את האיגוד. כיום, הוא עובד ממשרד של ה-USW בקולומביה הבריטית ולעתים קרובות נואם באירועים של ה– USW. באפריל שוחח רובינזון, מה– USW, בטלפון עם גומז אורוטייה על השחרור של חואן לינארז – מנהיג של לוס מינרוס במכרה של גרופו מכסיקו בסאן לואיס פוטוסי (San Luis Potosi). חואן לינארז נכלא בהאשמות שווא מאז דצמבר 2008 ושוחרר ימים ספורים בלבד אחרי אירועי תמיכה בינלאומיים שאורגנו בפברואר על ידי USW. גומז אורוטייה מספר ל– In These Times, ש“הלחץ הבינלאומי שהופעל על ידי ה– USW סייע מאד.”

לוס מינרוס הוא אחד האיגודים העצמאיים היחידים במכסיקו. לכן, מעסיקים גדולים כמו גם פקידי ממשל ידועים לשמצה בשחיתותם שתומכים במעסיקים אלה רואים בלוס מינרוס איום ישיר. גומז אורוטיה מציין שבמהלך חמש השנים האחרונות, 12 חברי לוס מינרוס נהרגו וכמאה נפצעו מיריות. "ככל הנראה, אנו אחד האיגודים הגדולים במכסיקו. אנחנו מאד דמוקרטיים ועצמאיים,” אומר גומז אורוטייה. “לכן, הממשלה שמה אותנו על הכוונת ומנסה להרוס אותנו כדי לעבור אחרי כן לשאר האיגודים שהיא מתנגדת לקיומם.”

הממשלה ביקשה לעצור את גומז אורוטיה לאחר שהוא תבע חקירה של גרופו מכסיקו ושל פקידי ממשל בעקבות הפיצוץ שהרג 65 עובדים ב– 2006 במכרה הפחם פסטה דהקונשוס (Pasta de Conchos). גומז אורוטיה אומר שהאיגוד התלונן במשך שנים על תנאי בטיחות ירודים במכרה. “זהו מקרה שבו הממשלה אומרת: אנחנו מתכוונים לסלק מנהיג נבחר של האיגוד,” אומר דייויס מה– USW על גומז אורוטיה. “זהו עימות ישיר, שבו הממשלה מסכימה עם הניתוח שלנו ולפיו אם היא תצליח לשבור את איגוד הכורים, היא תיצור תגובת שרשרת שתחסל את כל האיגודים במגזר הפרטי.” דייויס אומר שרק אחוז אחד מכוח העבודה המכסיקני מאוגד ב"איגודים שאפשר לראות בהם דמוקרטים.” מרבית האיגודים המכסיקנים, מסביר דייויס, “הם ארגוני עובדים אבל הם אינם ארגונים שמיוצגים על ידי העובדים ואינם נאבקים למען שכר גבוה יותר.” איגודים אלה הם בדרך כלל "איגודי הגנה"; גרופו מכסיקו הקימה איגוד כזה בקאנאנאה לאחר שהביאה עובדים חדשים כדי להחליף את חברי לוס מינרוס ששבתו. “לממשלת מכסיקו יש מדיניות ברורה של שמירה על רמת שכר נמוך כדי לשווק את מכסיקו כמדינת שכר נמוך שמאפשרת יצוא זול לארה"ב,” מוסיף דייויס, “אנו סבורים שזוהי מדיניות הרסנית עבור עובדים מכסיקנים, אמריקאים, וקנדים. הדרך היחידה שבה אפשר להיאבק נגד מדיניות זו היא לבנות איגודים שמייצגים את העובדים ומסוגלים לעמוד מול המעסיקים והממשלה במכסיקו.”

נשות פלדה

בתחילת המאה ה-20 כורים בדרום מערב ארה"ב היו עובדים לסירוגין במכרות במכסיקו ובארה"ב. התוצאה היא שכיום יש קשרי משפחה וקשרים תרבותיים עמוקים בין כורים באריזונה, ניו מכסיקו ומכסיקו. כמו כן, מכיוון שצפון מערב אינדיאנה ואזור שיקגו הם יעדים מועדפים בעיני מהגרים מכסיקנים, יש לחברי USW רבים קשרים קרובים עם כורים ממכסיקו. למשל, בעת הביקור בלאזארו קרדנאס באפריל, אחד מחברי המשלחת של עובדי הפלדה מאינדיאנה נתקל בדוד שלו שעובד במפעל מכסיקני. בלנקה מוראלס (Blanca Morales) נולדה במונטריי (Monterrey), מכסיקו, והגיעה לצפון מערב אינדיאנה בגיל חמש, כאשר אביה נפח הזכוכית קיבל עבודה במפעל פלדה. עד שפוטרה ב-1997 היא עבדה במשך 25 שנים ב– Inland Steel שכיום נקראת ArcelorMittal. לאחר מכן, היא החלה לעבוד כעוזרת אדמיניסטרטיבית במשרד של ה– USW בגארי.

ב-2008 היא וחברות נוספות בקבוצת "נשות הפלדה" יצאו כמשלחת לקאנאנאה כדי להיפגש עם "חזית הנשים"—נשות המינרוס אשר מילאו תפקיד מפתח בהמשך השביתה והמאבק. גרופו מכסיקו שולטת באספקת החשמל והמים של העיירה ומנתקת אותם מעת לעת באופן לא סדיר כחלק מהלחץ שהיא מפעילה על המינרוס. אחת הבעיות הייתה שלנשים לא היו מים לכיבוס החיתולים. הקשר בין הקבוצות החל לאחר ש"נשות הפלדה" גייסו כסף לרכישת חיתולים חד פעמיים. מוראלס וחברותיה האמריקאיות החלו למכור חולצות סולידאריות כאמצעי לגיוס כספים בועידה הבינלאומית של USW ב-2008 ומאז המשיכו לעשות זאת במספר רב של כנסים ואירועים נוספים. "אלמלא אותן חולצות, לעובדי הפלדה לא היה מה ללבוש,” מתבדחת מוראלס. היא מתכתבת על בסיס יומיומי עם נשיאת חזית הנשים, מריה רוזה גואיאנה גרסיה (Maria Rosa Guayane Garcia) אשר נאלצה לעזוב את ביתה לאחר שהוצא נגדה צו מעצר בשנה שעברה. "זוהי אחוות נשים,” אומרת מוראלס. “ראה כמה חזקות הן. זה סיפור כה יפה בכל כך הרבה מובנים.”

Kari Lydersen, an In These Times contributing editor, is a Chicago-based journalist whose works has appeared in The New York Times, the Washington Post, the Chicago Reader and The Progressive, among other publications. Her most recent book is Revolt on Goose Island. In 2011, she was awarded a Studs Terkel Community Media Award for her work. She can be reached at kari.lydersen@gmail.com.

המאמר המקורי באנגלית

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: