מסורת דתית כמשאב למען צדק חברתי


רעיונות שמקורם בטקסטים מקודשים לדתות המונותיאיסטיות הניעו כבר מאבקים גלובליים למען צדק חברתי. זהו בסיס אפשרי לחיבור לא רק בין יהודים, מוסלמים ונוצרים אלא גם בין השמאל לפריפריה החברתית בישראל.

בחלק השני של מסתו (אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח) מתח אלמוג בהר ביקורת על המפלגות היהודיות הדתיות ואת ההתחברות שלהן לסדר החברתי הניאו ליברלי שלטענתו סוטה סטייה חמורה מעקרונות יסוד בדת היהודית. אלמוג בהר מוצא יסודות סוציאליסטים חומלים והגונים בדת היהודית ומשלב אותם בביקורת על העיסוק הגזעני המפלה של המפלגות הדתיות היהודיות במעמדם של ערבים ולאיהודים אחרים בישראל. הוא מחבר בין הבסיס התרבותי של רבים מבין העניים היהודים בישראל שהוא פעמים רבות דתי יהודי לבין מעמדם החברתי מבלי לזנוח את האזרחים הפלסטינים ואת הלאיהודים באופן כללי.

בנוסף על הארגונים שאלמוג בהר הזכיר – "ממזרח שמש" ו"במעגלי צדק,יש ארגון חשוב נוסף. "רבנים לזכויות אדם" משלבים סוגיות מגוונות שהמחבר ביניהן הוא אי צדק ועוול בלי תלות בזהות האתנית, הלאומית, המגדרית, הדתית או אחרת של קורבנות העוולות. רבנים לזכויות אדם מעורבים במאבק לביטול תוכנית וויסקונסין הידועה לשמצה, נגד עוולות המתנחלים והצבא, למען שוויון בחינוך, למען הכרה הגונה בזכויות הבדואים בנגב, למען דיור ציבורי, למען אמהות חד הוריות, נכים ועוד. יתירה מזאת, בפרשות השבוע שאני מקבל מהם מדי שבוע מזה שנים הם לא חוסכים במאמצים כדי לנסח התערבויות אלה במסורות יהודיות. הם מנסחים רעיונות שלקוחים מטקסטים יהודיים ולעתים מפרשים אותם מחדש כדי למקם את פעילותם ברצף של מסורת יהודית לאור עקרונות אנושיים אוניברסאליים בני זמננו. במלים אחרות אפשר לומר שהם מייצרים תשתית רעיונית ומעשית לדמוקרטיה יהודית, לחיבור בין האוניברסאלי לפרטיקולארי, בין הגלובלי למקומי. זאת, בשונה מהביטול המזלזל של הדמוקרטיה בידי מפלגות יהודיות דתיות ומפלגות ימין חילוניות מחד, ובשונה גם מהביקורת משמאל אשר רואה בדמוקרטיה יהודית כביטוי שכולל סתירה פנימית הכרחית ולכן כדבר שלא יכול להתקיים במציאות, מאידך.

לעתים המאמץ שלהם נראה כמופרך. כיצד לטעון במסגרת מסורת יהודית בעד זכויות הפלסטינים אשר ישבו בארץ בעת שהציונים הראשונים החלו להתיישב בה, כאשר אחד המיתוסים המכוננים של היהדות הוא כיבוש הארץ מידי יושביה בשם הבטחה אלוהית? וכיצד לטעון בעד שלום עם הפלסטינים במיוחד ועמי ערב באופן כללי כאשר מיתוס מכונן אחר הוא השמדתו של עם אויב שלם בשם שליחות האל? אולם, אין בשאלות אלה כדי לטעון שהמהלך הוא בלתי אפשרי. נהפוך הוא. הוא אפשרי והוא דרוש מאד. החיבור בין הייחודי לאוניברסאלי אינו מובן מאליו ופשוט אלא דורש עבודה פרשנית מתמדת וביקורת עצמית מתמשכת. אלמוג בהר הצביע על מרכזיותו של ההקשר הפוליטי בניסוח של פסיקות דתיות בעבר ובפרשנות של מסורות מן העבר, ועל הצורך להכיר בהקשר הפוליטי השונה כיום כדי להבין אילו פסיקות רלבנטיות ואילו לא. פסיקות וחוקים יש למכביר. כל אחד וכל אחת בוחרים מהם את מה שנראה להם מתאים כיום בהתאם לתנאים, הערכים והאינטרסים העכשוויים. היהדות בת ימינו יכולה להיות גזענית ורצחנית והיא יכולה להיות חומלת, אנושית ואוניברסאליתתלוי בהעדפות שלנו היום.

סדר יום זה רלבנטי לא רק למפלגות היהודיות הדתיות אלא גם ובאופן שונה לשמאל היהודי בישראל ששמר על מרחק בטוח מכל מה שנוגע בזהות דתית יהודית ובכך תרם לריחוקו ממזרחים שעבור רבים מהם הדת היהודית היא מרכיב זהותי מכריע. הניסיון השמאלי שמתרחש בשנים האחרונות לחבר בין אוכלוסיות מנושלות מזרחיות לבין אוכלוסיות נרדפות פלסטיניות בישראל כנגד המשטר הניאו ליברלי שפוגע בהן הוא חיובי ומעצים עבור שתי הקבוצות. אולם, ביסוסו על היות שתי הקבוצות נרדפות הוא ביסוס על מאפיין שלילי, כלומר על מה ששתיהן חסרות – כוח פוליטי – ולא על מה ששתיהן מחזיקות בו. חיבור על בסיס תרבותי חיובי יכול להיות מעצים עוד יותר, ארוך טווח יותר ובעיקר לייצר תשתית חיובית ובונה מבפנים ולא רק מתנגדת לחיצוני. אולם, התרבות המשותפת אינה רק שפה, מוזיקה, ספרות, הגותאלא גם דת. אפשר לראות בדת גורם מפריד אבל אפשר למצוא בה, אם רוצים, לא מעט גורמים משותפים ומאחדים. במיוחד בין דתות ותרבויות כה קרובות זו לזו – היהודית והמוסלמית.

טלאל אסאד, אנתרופולוג חשוב בן ימינו ובנו של יהודי שהתאסלם, ותלמידיו מראים מזה שנים במחקרים שונים שהחלוקה הבינארית בין חילוניות לדתיות כהתפתחות היסטורית אירופאית בתקופה הקולוניאלית אינה רלבנטית באותו אופן לשאר העולם. למשל, בעוד שבאירופה החילוניות הייתה מרכיב מרכזי בשחרור מהכנסייה, עבור חברות בעולם השלישי, החילוניות היא אחד המאפיינים המרכזיים של המשטר האירופאי המדכא. המסורת המקומית הייתה עבורם משאב תרבותי מלכד, מחזק ומגן.

בעוד שהשמאל היהודי בישראל נזהר מזה שנים מלהתקרב לרעיונות דתיים יהודיים או אחרים ונשען על רעיונות חילוניים שרואים את עצמם כאוניברסאליים אבל למעשה הם אירופוצנטריים, מאבקים נגד דיכוי פוליטי וכלכלי ברחבי העולם ניזונים מזה שנים רבות מרעיונות דתיים. בדרום אמריקה התיאולוגיה הנוצרית המשחררת הניעה מאבקים מאז שנות ה-1950. מספר שנים לפני המאבק בסיאטל שרבים רואים בו בטעות את תחילת התנועה למען גלובליזציה אחרת, נפתח קמפיין לביטול החוב של מדינות העולם השלישי לבנקים ולממשלות מערביות. לא אייגע אתכם כאן בסוגיית התהוות משבר החוב, ואסתפק בלומר שאין מרכזי ממנו בהפצת הניאו ליברליזם בעולם מאז שנות ה-1980 ואילך. מאבק זה נקרא באנגלית "ג'ובילי 2000,” ובתרגום לעברית "יובל 2000.” למעשה המקור הוא עברי והתרגום הוא אנגלי. המטרה הייתה להגיע לביטול החוב במלאת 50 שנים להסכמי ברטון וודס אשר הסדירו את היחסים הכלכליים הגלובליים לאחר מלחמת העולם השנייה וקריסתם בתחילת שנות ה-1970 הייתה נקודת מפתח בהופעת הסדר הניאו ליברלי.

לשמוט את החוב

המאבק מבוסס על הרעיון התנכ"י שאלמוג בהר מזכיר בדבר שמיטת חובות (אשר מונעים מבני אדם לחיות במקום משלהם) מדי חמישים שנה. אגב, גם בקשת הדמוקרטית המזרחית הזכרנו אותו, כאשר דיברנו על כך שאחרי חמישים שנות מדינה הגיע הזמן להבטיח שלכל אזרח, גם אם הוא דור שני ושלישי לזכאים לדיור ציבורי, יהיה מקום מגורים בטוח ומוגן. המאבק הגלובלי טרם השיג את מטרתו המלאה והחוב טרם בוטל במלואו, אולם המאבק הצליח להעלות על פני השטח את בעיית משבר החוב שמנע התפתחות של מדינות רבות ותקע אותן בחוב בלתי אפשרי שצומח ללא הרף כמו זה של מי שלוקח הלוואה בשוק האפור. המאבק הגלובלי לביטול החוב לא נע רק ברשתות שמאל אלא גם, ואולי בעיקר, דרך כנסיות ורשתות דתיות נוצריות. מה שקהילות נוצריות היו מסוגלות לעשות למען צדק חברתי בכל העולם, גם קהילות יהודיות ומוסלמיות שנשענות על אותם טקסטים תנכ"יים וחולקות פעמים רבות מקורות משותפים לרעיונות מוסריים של צדק ושוויון יכולות לעשות בטריטוריה הקטנה שמכונה ישראל.

מודעות פרסומת

  1. פינגבק: לקראת המשך המאבק, היום שאחרי טרכטנברג | אלמוג בהר

  2. פינגבק: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח": על מאבק האוהלים, חלק ב’ | אלמוג בהר

  3. פינגבק: שפה, תרבות, הגות… דת | העוקץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: