בשורות טובות: אמריקאים פולטים פחות


לסטר בראון, פעיל סביבתי ותיק, אנליסט מרכזי ומייסד ארגון המחקר “המכון למדיניות כדור הארץ” שיושב בוושינגטון, מדווח באופטימיות שבארבע השנים האחרונות (2007-2011) רמת פליטת הפחמן בארה"ב ירדה בשבעה אחוזים בארה"ב וחשוב מכך, יש מקום לצפות לירידה מתמשכת משמעותית בעשורים הקרובים. ירידה זו כוללת ירידה של עשרה אחוזים בפליטה משימוש בפחם, וירידה של אחד עשר אחוזים משימוש בנפט, ועלייה של ששה אחוזים בפליטה משימוש בגז טבעי.

הסיבה הראשית לירידת הפליטה נעוצה במשבר הכלכלי אך זה לא הכל. קמפיין "ביונד קול" (אחרי הפחם – Beyond Coal) הביא לביטול כמעט מוחלט של הקמת תחנות כוח מונעות בפחם חדשות. הקטנת השימוש בפחם לייצור חשמל יקטין גם את השימוש בדיזל לשינוע הפחם מהמכרות לתחנות הכוח.

סקר דעת קהל הראה שרק 3% מהאמריקאים מעוניינים בחשמל שיוצר מפחם. שריפת פחם גורמת למותם של 13,200 אנשים מדי שנה בארה”ב. השלב הבא של הקמפיין הוא להביא לסגירתן של תחנות כוח מונעות בפחם שעדיין פועלות. מתוך 492 בכל רחבי ארה"ב, 68 כבר עומדות בפני סגירה. בכתב העת הכלכלי החשוב – אמריקן אקונומיק ריוויו – התפרסם מאמר שבו המחברים סקרו את התועלת והנזק הכלכליים בשורה של תעשיות מרכזיות. הם מצאו שבע תעשיות שהנזק הכלכלי שנובע מזיהום האוויר שהן גורמות עולה על הרווח הכלכלי שהן מפיקות. מכיוון שהרווח והנזק אינם מחולקים באופן שווה בין כל בני האדם שנהנים או ניזוקים מהן, יש כאלה שמפיקים מתעשיות אלה רווח בעוד שאחרים סופגים את עיקר הנזק. זו, אני מאמין הסיבה המרכזית לכך שתעשיות אלה עדיין מתקיימות. הפער השלילי הגדול ביותר בין הרווח המופק לבין הנזק הנגרם רק בגלל זיהום האוויר ולפני שמחשבים את נזקי שינויי האקלים הוא בתעשיית יצור חשמל משריפת פחם.

בנוסף, בהתאם ל"חוק העצמאות האנרגטית והביטחון" (Energy Independence and Security Act) מ-2007 (שממנו הוצא קיצוץ בסובסידיות לתעשיית הנפט) יביא לכך שמינואר 2012 לא יימכרו יותר נורות להט של 100W בארה"ב, ומינואר 2014 גם נורות להט חלשות יותר ייעלמו מהמדפים לטובת נורות חסכוניות יותר. מעניין מה מידת החסכון באנרגיה שהייתה מושגת אילו הסובסידיות לתעשיית הנפט היו מקוצצות ומועברות לעידוד של אנרגיות מתחדשות במקום הפיכת נורות הלהט ללא חוקיות.

טורבינות רוח לייצור חשמל בים

במקביל למאבק בתחנות כוח מונעות בפחם, בארבעהשנים האחרונות הוקמו בארה"ב למעלה מ-400 חוות טורבינות רוח לייצור חשמל שמסוגלות לספק את צורכיהן של שמונה מיליון משפחות. בנוסף, כמות חשמל גדולה פי 10 שמיוצרת מרוח עומדת להתחבר לרשת החשמל. כך גם לגבי חשמל שמיוצר מאנרגיית השמש. וכל זה אינו כולל ייצור עצמי בבתים פרטיים.

סיבה נוספת לירידה בפליטות היא ירידה בשימוש בכלי רכב. שוב, ראשית בגלל המשבר הכלכלי שהביא לצמצום צי הרכב האמריקאי ולכך שבממוצע כל רכב נוסע פחות מיילים. כמו כן, צעירים אמריקאים נוטים להשתמש ברכב פחות מהוריהם ורשתות עירוניות של שבילי אופניים נסללו בערים גדולות כמו וושינגטון, שיקגו וניו יורק. יתירה מזאת, היעילות של כלי הרכב עלתה וצפויה לעלות עוד כמתחייב מחוק העצמאות האנרגטית.

בקיצור, למרות כל החידושים המבטיחים אם המשבר הכלכלי שפוקד את ארה"ב יסתיים, הצריכה תמשיך להרקיע שחקים ויחד אתה צריכת האנרגיה הדרושה לייצור, לשינוע, לטיפול בפסולתלא תרגמתי אלא רק הבאתי את הנתונים והטענות המרכזיות של בראון בתוספת הערות ספקניות שלי. לקריאת המאמר בשלמותו באנגלית לחצו כאן.

ובשורות טובות נוספות על פיתוח טכנולוגי חדש שמשפר את היעילות של פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית שמש ומוזיל את מחירם.  


מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: