שינוי אקלים בתקשורת הגלובלית – מחקר חדש


ספקני אקלים זכו לאחיזה משמעותית בתקשורת המודפסת הימנית בארה"ב ובבריטניה, אבל הם נעדרים למעשה מדיווחי חדשות במדינות מתפתחות מרכזיות כמו סין, הודו וברזיל. כך מראה מחקר חדש מאוניברסיטת אוקספורד.

בימי האסון הנורא של השריפה בכרמל 2010 כתבתי על תרבות הצריכה המערביתאמריקאית כגורם העיקרי לשריפה כמו גם לאסונות טבע עתידיים נוספים, ובו בזמן באופן אבסורדי גם הגורם שככלל נעדר מהדיון הציבורי בישראל אך באופן ציני מציץ אלינו ועלינו ללא הרף מפינות רבות של חיינו. את הפוסט סיימתי בכמה שורות על ספרו המצוין בעברית של דני רבינוביץ' על ההתחממות הגלובלית. בספר, רבינוביץ מביא ממצאי מחקר שפורסם ב-2004. המחקר פורסם בכתב העת סיינס ובו החוקרת סקרה “928 תקצירים של פרסומים מדעיים על שינוי אקלים שפורסמו בין 1993 ל– 2003 בכתבי עת המקיימים שיפוט מדעיהתוצאה מאלפת: אף לא אחד מ-928 האבסטרקטים נוקט עמדה המנוגדת במישרין לקונצנזוסלעומת זאת, סקר שבחן מאות כתבות על שינוי האקלים שהתפרסמו בתקופה המקבילה בעיתונות היומית, ברדיו ובטלוויזיה, גילה ממצא מדהים: קרוב ל-50% מהכתבות שיקפו תחושה ברורה שבקהילה המדעית 'עדיין' מתחולל ויכוח באשר לעצם קיום התופעה, או להיותה מעשה ידי אדם."

ברזילאים חוצים את הקרקע הבוצית של ריו נגרו, יובל מרכזי של האמזונס, 26 אוקטובר, 2010. בצורת קשה הורידה את מפלס הנהר לשיא חדש והותירה קהילות מבודדות תלויות בסיוע חירום. REUTERS/Euzivaldo Queiroz/A Critica

כעת, התפרסם מחקר חדש שמראה שהטלת ספק בתופעת שינוי האקלים הגלובלי היא בעיקרה תופעה אנגלוסקסית. לא זו בלבד שמדינות המערב הן אלה שאחראיות יותר מכל אחד אחר להתחממות, ולא זו בלבד שאחרים יסבלו מהתחממות זו יותר מאזרחי מדינות המערב, הרי שבארה"ב ובבריטניה עצם עובדת ההתחממות מוכחשת יותר מבכל מקום אחר. מעניין מה המצב בתקשורת הישראלית.

מחקר מצביע על כך שספקנות בנוגע לשינויי האקלים היא נדירה בתקשורת של מדינות מתפתחות

מאת לורי גרינג, 11 נובמבר 2011, לונדון (אלרטנט)

ספקני אקלים זכו לאחיזה משמעותית בתקשורת המודפסת הימנית בארה"ב ובבריטניה אבל הם נעדרים למעשה מדיווחי חדשות במדינות מתפתחות מרכזיות בעולם כמו סין, הודו וברזיל. כך מראה מחקר חדש מאוניברסיטת אוקספורד.

סיבה אחת להיעדר זה היא שקבוצות הלובי למען דלק מחצבי חלשות יותר ברבות מהמדינות הללו ומספרם של ספקני אקלים מבית קטן יותר. אבל סיבה נוספת היא שלמדינות מתפתחות רבות יש ניסיון ישיר עם ההשלכות של שינויי האקלים. כך טוען דו"ח של מכון רויטרס למחקר של עיתונות באוניברסיטת אוקספורד.

לממשלת סין למשל, יש "עמדה מאד ברורה שהשינוי האקלימי הוא ממשי," אומרת רבקה נדין, מנהלת התוכנית לקיימות ולשינוי אקלימי של המועצה הבריטית בסין ואחת ממחברות הדו"ח.

תחנות כוח הידרואלקטריות מספקות 80% מתצרוכת החשמל של אזרחי ברזיל. תעשיית הנפט במדינה הייתה עד לאחרונה מונופול ממשלתי, ועיתונים מובילים רבים בה מעסיקים צוותי עתונאים מדעיים מיומנים. לכן, קובע הדו"ח “ספקנות אקלימית כמעט לא קיימת" בתקשורת הברזילאית. בהודו, ארגוני חברה אזרחית חזקים משוכנעים בצדקת הממצאים המדעיים שמלמדים על שינוי אקלים. לכן, במקום להטיל ספק בתופעת שינוי האקלים, טוען הדו"ח, התקשורת ההודית מתמקדת בהשפעה של ההתמודדות עם שינוי האקלים על פיתוח כלכלת המדינה ובאלה שישלמו את מחיר שינוי האקלים.

כל זה עומד בניגוד חריף לארה"ב שבה מחד פועלת תעשיית הנפט שמממנת ארגונים שמייצרים ספקנות בשינוי האקלים ומאידך תרבות עיתונאית אשר מחפשת "לאזן" את הדיווחים שלה מניעה עיתונאים לחפש עמדות מנוגדות, אפילו אם הן לא מבוססות במדע אמפירי. כמו כן, התקשורת האמריקאית נכשלה בהבחנה בין ספקנים שמתנגדים למדע של שינוי האקלים לבין ספקנים אשר אינם מסכימים עם המדיניות הדרושה כדי להתמודד עם השינוי. התוצאה היא, אומר בעל טור בניו יורק טיימס שכותב על סוגיות סביבתיות אנדי רבקין, ש"כמעט כל דיון בנושא מונמך לכלל תחרות צעקות בין אלה שטוענים שמדובר באחיזת עיניים גרידא לבין אלה שטוענים שאנו עומדים בפני קטסטרופה.” רבקין דיבר באירוע השקת הדו"ח בלונדון בתחילת נובמבר. בבריטניה, צהובונים, אשר מטבעם מבקשים להציג מחלוקות כדי למשוך קוראים, היוו ערוצים מרכזיים לביטוי של עמדות ספקניות ביחס לאקלים, קובע הדו"ח.

גם הנטייה הפוליטית של כלי התקשורת, קובע הדו"ח, ממלאת תפקיד מרכזי בשאלה האם עמדות ספקניות יקבלו ביטוי בכתבות ומאמרים על שינוי אקלימי. שורה של עיתונים בריטים ימניים כמו הסאן, אקספרס וטלגרף כמו גם עיתונים אמריקאים דומים כמו הוול סטריט ג'ורנל מפרסמים בקביעות הן בטורי החדשות והן בטורי הדעות קולות ספקניים ביחס לשינוי האקלים בלי לאתגר אותם. לשם השוואה, העיתונים השמאליים יותר כמו הניו יורק טיימס בארה"ב והגארדיאן בבריטניה לא עשו זאת אף פעם.

המחקר מתבסס על ניתוח של למעלה מ-3,000 ידיעות חדשותיות ומאמרי דעה מודפסים שהתפרסמו בבריטניה, ארה"ב, צרפת, ברזיל, סין והודו במהלך שתי תקופות. האחת סביב הפרסום של שני דוחות חשובים על מדע שינוי האקלים על ידי פאנל בין ממשלתי על שינוי אקלים (זהו הגוף המדעי הבינלאומי המרכזי להערכת שינוי האקלים) בתחילת 2007, והשנייה סביב פסגת קופנהגן ב-2009. תקופת המחקר השנייה הייתה גם הזמן שבו התרחש הסקנדל לכאורה המכונה על ידי ספקני שינוי האקלים "קליימטגייט.” הכוונה היא לפריצה למחשבי יחידת מחקר האקלים של אוניברסיטת מזרח אנגליה ופרסום של מיילים שמהם עולה לכאורה, לטענת ספקני שינוי האקלים, שהמדענים עיוותו את נתוני האקלים. האשמה זו נחקרה ונמצאה חסרת בסיס.

המאמר המקורי באנגלית

מודעות פרסומת

  1. יש לתעשייה הסינית הרבה סיבות לתמוך בתיאוריות הקונספירציה האקלימיות , לדוגמא הכמויות האדירות של פלדה סינית המשמשת לבניית תחנות רוח וכן תעשיית המכוניות הסינית , ששברה את הראש במשבר של 2008 ועכשיו מנסה לכוון את עצמה למכוניות קלות ואולי אפילו חשמליות.

  2. פינגבק: מכחישי האקלים: לא במדינות המתפתחות « הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס – האדם השורף Homo Combustans

  3. מיכל

    על הצלחת השיח הספקני באמריקה, ובכלל על האתגר שהשיח הסביבתני מציב לשיטה הקפיטליסטית, אפשר לקרוא גם בכתבתה האחרונה של נעמי קליין:
    http://www.thenation.com/article/164497/capitalism-vs-climate?rel=emailNation

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: