פיתוח (מפתח?) באפריקה


הסכר ההידרואלקטרי הגדול בעולם עומד לקום באפריקה. אולם, מסתמן חשש שהסכר לא יצמצם את הפערים בתוך אפריקה ובין אפריקה לשאר העולם, אלא ישמר את הפערים הקיימים.

לפני כשלוש שנים גרתי במשך 7 שבועות בדרום אפריקה. בעיקר ביוהנסבורג. אחד המקומות האלימים בעולם. היה זה 14 שנים לאחר סיומו הרשמי של משטר האפרטהייד. הרושם שקיבלתי שם היה שהשמועה על סיום האפרטהייד הייתה מוקדמת מדי. אמנם, לא הכרתי ממקור ראשון את דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד הרשמי, אולם ההפרדה בין שחורים לבנים הייתה עדיין ניכרת, הפערים היו עצומים והשינוי לא נראה באופק גם 14 שנה אחרי הסיום הרשמי. אפרטהייד, יש לזכור, לא היה רק מערכת חוקים שמטרתה להפריד על פי צבע עור, אלא מערכת כלכלית שאיפשרה ועדיין מאפשרת ללבני העור לנצל את שחורי העור. זו נותרה על כנה מתוקף ההסכמים שנחתמו כדי לסיים את המשטר הגזעני "בפיוס." ההסכמים הפוליטיים העבירו את השלטון לשחורים, אולם ההסכמים הכלכליים הותירו את השליטה בידי הלבנים.

התוצאה לפי נעמי קליין בספרה, "דוקטרינת ההלם," היא שב-2005 רק 4% מהחברות הנסחרות בבורסה הן בבעלות או נשלטות על ידי שחורים, ב-2006 70% מהקרקע בבעלות לבנים, ומ-1990 השנה בה מנדלה השתחרר מהכלא, תוחלת החיים של דרום אפריקאי צנחה ב-13 שנים. יש אמנם מעמד בינוני שחור צומח, אולם מרבית השחורים עדיין חיים בעוני מחפיר. השינוי הפוליטי לא לווה בשינוי כלכלי ראוי לשמו בשם עקרונות השוק החופשי וקדושת הרכוש הפרטי. כך, נסענו ברכב על פני כבישים ארוכים וריקים שלאורכם שכנו ישובים רבים של שחורים שלא יכלו להשתמש בכביש כי לא הייתה ברשותם מכונית. לכל היותר, הם רכבו עליהם באופניים או הלכו ברגל לצידם.

כעת, הולך לקום בקונגו בשותפות עם דרום אפריקה ובמימון זר פרויקט עצום ממדים של סכר ותחנת כוח הידרואלקטרית הגדולה בעולם. לכאורה, אין חשוב מכך ואין חיובי מכך. גם אספקת חשמל לאפריקאים רבים שמעולם לא נהנו מחשמל וכל זה באמצעים לא מזהמים, לא מתכלים ולכן לטווח רחוק גם זולים. אולם, אליה וקוץ בה. חשש סביר מסתמן שזה יהיה פרויקט נוסף שיתרום בעיקר לניצול של אפריקאים בידי לבנים והפעם בקנה מידה גלובלי.

את הכתבה הבאה תרגם בעל הבלוג "דרכי עצים," וסיפר בו על ביקור שלו בסכר אחר באפריקה.

המפעל ההידרואלקטרי הגדול בעולם יותיר את האפריקאים בחושך

כריסטין פליצה (Kristin Palitza)

קיפטאון, 15 נובמבר, 2011 (IPS)

ממשלות דרום אפריקה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) חתמו על הסכם לבניית פרויקט הידרואלקטרי גדול, האמור לספק חשמל ליותר ממחצית מ-900 מיליון תושבי היבשת. אבל אנליסטים כלכליים מזהירים שמשקיעים זרים עלולים למנוע מרשת החשמל החדשה להועיל לציבור הרחב.

דגם סכר האינגה

יחד עם עמיתו הקונגולזי ג'וזף קבילה (Joseph Kabila), נכח נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה (Jacob Zuma) ב-12 לנובמבר בחתימה על העסקה לבניית סכר הגראנד אינגה (Grand Inga). הגרנד אינגה ייבנה 225 קילומטרים מדרום לקינשסה, בירת קונגו, על אחד ממפלי המים הגדולים בעולם, מפלי אינגה, במקום בו נהר הקונגו נופל כמעט מאה מטרים וזורם בקצב אדיר של 43 מטרים מעוקבים לשנייה.

פרוייקט הגראנד אינגה יוכל להפיק 40,000 מגאווט – יותר מכפול מתפוקת הסכר ההידרואלקטרי הגדול ביותר בעולם כיום, סכר שלושת הנקיקים (Three Gorges) בסין, ויותר משליש סך כל יצור החשמל באפריקה כיום.

"הפרוייקט יגדיל את הגישה לאנרגיה נקיה ויעילה על פני כל היבשת, ויתרום משמעותית לכלכלה בעלת טביעת רגל פחמנית נמוכה ולפיתוח כלכלי." אמר זומה בעיר השנייה בגודלה בקונגו, לובומבשי (Lubumbashi), שבה התקיים טקס החתימה. זומה תיאר את הארוע כ"יום שיוכיח את צדקת האפרואופטימיסטים."

הגראנד אינגה יהיה המפעל ההידרואלקטרי הגדול בעולם והוא חלק מחזון רחב יותר לפיתוח רשת חשמל כלל אפריקאית שתמריץ את הפיתוח הכלכליתעשייתי של היבשת. עד כה, הפוטנציאל של מפלי אינגה לא נוצל ברובו, כאשר שני הסכרים ההידרואלקטריים הקיימים, אינגה 1 ואינגה 2, מפיקים תפוקה נמוכה של 1775 MW בלבד.

הסיבה לניצול הנמוך של פוטנציאל המפלים הייתה בעיקר עלות הפרויקט. בניית סכר הגראנד אינגה, עם תאריך סיום מתוכנן של 2025 מוערכת בעלות העצומה של 80 מיליארד דולר, וחיבור אינגה לרשת כלליבשתית יעלה לפחות 10 מיליארד דולר נוספים. דרום אפריקה וקונגו אינן יכולות לעמוד בעלויות כאלה בעצמן.

אבל העזרה כבר נראית באופק. מממני הפיתוח הגדולים בעולם, הבנק העולמי, הבנק לפיתוח אפריקה (AfDB), בנק ההשקעות האירופי כמו גם שורה של חברות אנרגיה פרטיות זרות, כולם להוטים להשקיע סכומי כסף גדולים בפרויקט אינגה. ציפייתם לרווחים עצומים ממגהפרוייקט זה עשויה להביא להסטת תשומת הלב מצרכי הפיתוח של הרוב העני של אפריקה.

"זרים משקיעים בבניית הסכר כדי להבטיח לעצמם נתח מהכמות הגדולה של חשמל זול שתופק עם השלמת הפרויקט" מזהירה שרלוט ג'ונסון (Charlotte Johnson), חוקרת במכון לדמוקרטיה באפריקה (Institute for Democracy in Africa) שבדרום אפריקה. "המדינה תיאלץ לקבל את דרישות המשקיעים בנוגע לשימושים וליעד הסופי של החשמל שייוצר."

למרות הרעש השיווקי סביב הפרויקט כמיועד למטרות פיתוח, ממשלת קונגו והמשקיעים בפרויקט לא ערכו שום תוכניות לחיבור הציבור הרחב לרשת החשמל, אומרת ג'ונסון. תחת זאת הפרויקט משווק כמוצר מסחרי. הרי ברור שהיכולת של משקיעים זרים לשלם יותר עבור החשמל תבטיח שצורכיהם של העניים יידחקו החוצה מתחרות הצרכנים.

"רשתות חשמל מקומיות לא תוקצבו בפרויקט. אין שום כוונה שהקהילות האפריקאיות החיות בחושך יזכו להתחבר לגראנד אינגה, ו-500 מליון האנשים שלהם הובטח חשמל ישארו בחושך," היא מוסיפה.

אפריקה בלילה - תישאר בחשיכה?

בשלב זה, הפרויקט בוחן רק בניית קוי מתח למרחקים ארוכים, אל לב איזורי המכרות והתעשיה של דרום אפריקה ואל מרכזים עירוניים בדרום אפריקה, מצרים ואפילו אירופה.

לדברי הבנק לפיתוח אפריקה (AfDB), תאגיד צרפתיקנדי משקיע 15 מליון דולר בבדיקת האפשרות לפתח את האתר בשלבים. "זוהי השקעה גדולה, ובלתי אפשרי לגייס את כל המשאבים בבת אחת. ההחלטה הסופית תהיה כמובן בידי ממשלת דרום אפריקה," הסבירה הלה צ'יקורוהו (Hela Cheikhrouhou), מנהלת אנרגיה, סביבה ושינוי אקלים בבנק לפיתוח אפריקה, בישיבה השנתית של הבנק באוקטובר.

הבנק לפיתוח אפריקה גורס שחשמל הידרואלקטרי מהווה 45% מפוטנציאל יצור החשמל באפריקה שמדרום לסהרה, אך רק ארבעה אחוזים מפוטנציאל זה מנוצלים כיום. כתוצאה מכך, רק לכל אדם חמישי באיזור זה יש גישה לאספקת חשמל.

"כדי להבטיח אספקת אנרגיה לכל, אפריקה צריכה למקסם את אפשרויות האנרגיה הנקייה, לשים דגש על יעילות אנרגטית, ולעבוד עם המדינות המפותחות ומוסדות הפיתוח כדי לתעל אליה, באופן מהיר ואפקטיבי, חלק משמעותי מתקציב מימון הגנת האקלים," היא הוסיפה.

עם גיבוי מהבנקים לפיתוח המובילים בעולם, ממשלות קונגו ודרום אפריקה ממשיכות בתוכניותיהן לבנות את הגראנד אינגה. עם חתימת ההסכם, זומה וקבילה הורו על תחילת המשא ומתן שיימשך ששה חודשים לשם גיבושה של אמנה למתן תוקף להסכם על ידי פירוט מסגרות הזמן ושלבי המימוש בבנית הסכר.

כאשר יושלם הפרויקט, החשמל המיוצר ינוהל על ידי חברות החשמל הלאומיות של שתי המדינות, אסקום (Eskom) מדרום אפריקה והחברה הלאומית לחשמל בע"מ (Societe Nationale d'Electricite Societe a Responsibilite Limitee National) של קונגו. אלו בתורן ימכרו את החשמל לכל המרבה במחיר, ואין ספק שעניי אפריקה, שבשלב זה כלל אינם מחוברים לרשת החשמל, לא יימנו על אלה.

הכתבה המקורית באנגלית

מודעות פרסומת

הערה אחת

  1. odedgilad

    תודה גדולה לש.ג, על הבאת הדוגמא הכבירה הזאת לכך שהמושג "פיתוח בר-קיימא", שהצליח להשתלט על השיח הסביבתני, חב את הצלחתו לכפל המשמעות החבויה בו. בעוד שהסביבתנים ראו אותו כמושג המבטא ביקורת על הפיתוח ושאיפה לריסונו המושכל, ה"מפתחים" שמחו לאמץ את המושג שמבטיח שהדבר היחיד שיהיה בר-קיימא (נמשך, תמידי, לא מפסיק)- זה הפיתוח.

    אבל הנקודה שיוסי מעלה בפתיח חשובה עוד הרבה יותר. יש להפנים, שממש כמו שסיום האפרטהייד בדרום אפריקה "שיחרר" את השחורים, כך סיום הקולוניאליזם בעולם כולו "שיחרר" את תושבי הקולוניות. הסדר העולמי הקיים של 200 מדינות לאום ריבוניות אינו אלא המשך השיעבוד, רק בשם החופש.
    כמו שבבריה"מ הערך של החופש נדחק מפני ערך השוויון, כך בסדר העולמי הקיים ערך השוויון נדחק מפני ערך החופש. שם וכאן, אין איזון.
    את האיזון הזה ניתן יהיה לייצר רק כשהחברה שבה אנו פועלים תהיה חופפת לכלכלה שבה אנו פועלים. כדי לאזן את כוחם של השווקים הגלובליים ולרסן את התאגידים הגלובליים, דרושה לנו ממשלה פדרלית גלובלית, אשר תייצג באופן דמוקרטי את כל בני האדם בעולם, ותכונן מנגוני צדק א נ ו ש י י ם כמו מיסוי גלובלי ויצירת תשתיות רווחה גלובליות. עד אז, אין לנו באמת אלא שיעבוד בשם החופש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: