בשר זה רווח


גם אם את/ה אוכל/ת כל ולא מתכוונ/ת להפסיק לאכול בשר, וגם אם את/ה צמחוני/ת ולכן לכאורה חופשי/ה מהסכנות הבריאותיות הגלומות באכילת בשר, וגם אם את/ה טבעוני/ת ולכן לכאורה חופשי/ה מהסכנות הבריאותיות ו/או מהדילמות המוסריות שבצריכה מוצרים מן החי, קיומה והתרחבותה של חקלאות בעלי החיים המתועשת צריכות להטריד אותך.

אני צמחוני מזה עשרים ושש שנים. מעולם לא הטפתי לצמחונות. ככלל, הצנעתי את היותי צמחוני. מעודי לא הייתי חבר או פעיל בתנועה זו או אחרת למען זכויות בעלי חיים, ואף לא הפצתי מידע בנושא. לא קראתי כמעט ספרים על צמחונות. התיאורים המזוויעים שמאפיינים אותם לא משכו אותי מעולם. אבל לאחרונה מסיבה עלומה כלשהי הייתה לי תחושה אחרת לגבי הספר של ג'ונתן ספרן פוייר לאכול בעלי חיים. ואכן בספר זה גיליתי עובדות שבחלקן היו חדשות עבורי. חלק מהסקירות של הספר שכבר התפרסמו ציינו שהוא מתבסס על עובדות ידועות. אני מניח שהן ידועות למי שפעיל באנונימוס או לכל היותר קורא ספרות צמחונית. אני לא. בהנחה שרבים אחרים, אפילו הם צמחונים, לא עושים זאת, החלטתי לכתוב פוסט זה ולפרט את העובדות שנראות לי כבעלות חשיבות חברתית מעבר להעדפות מוסריות אישיות. עובדות שרלבנטיות לכולם, אוכלי כל, צמחונים וטבעונים. הבעיה עם ספרים מסוג זה היא, כפי שחלק מהסקירות ציינו, שהם נקראים על ידי המשוכנעים מראש, בעוד שהלא משוכנעים נמנעים מלקרוא אותם.

ספרן פוייר ערך מחקר עיתונאי מעמיק במשך שלוש שנים והביא אמת מטרידה ביחס לחקלאות בעלי החיים התעשייתית. כראוי לכל ספר עיון הגון, הוא כולל הפניות רבות למקורות מוסמכים וגם אינדקס. התרגום סביר בדרך כלל אבל יש לעתים מעידות גסות ומיותרות. הוא עוסק בעיקר בחקלאות האמריקאית, אך אלה שפועלות בארצות אחרות ובכללן ישראל אינן שונות באופן מהותי. מנגד, יש גם חקלאים שמגדלים חיות למאכל אשר זוכים ממנו לשבחים. הקולות שהוא מביא מגוונים ומעניינים, והכתיבה קולחת ומרתקת. וכעתאלה הן העובדות שהביאו אותי לכתוב פוסט זה:

1. חקלאות בעלי החיים התעשייתית היא הגורם העיקרי לשחרור גזי חממה שתורמים להתחממות כדור הארץ. תרומתה של חקלאות בעלי החיים גדולה ב-40% מההשפעה של כל כלי התחבורה בעולם גם יחד (49). 

2. המכלאות שמאכלסות מאות אלפי חיות בשטח קטן מייצרות כמויות עצומות של פסולת מן החי (הפרשות, גוויות ועוד) אשר אינה מטופלת ומזהמת מקורות מים עיליים ומי תהום. הגזים הנפלטים מזהמים את האוויר. כמות קטנה של פסולת כזו היא דשן אורגני משובח. אולם, ריכוז הפסולת הופך אותה לרעילה במיוחד. חישבו על ת"א צפופה נורא ובלי מערכת ביוב. ויש המון כאלה. מי שסובלים מכך בעיקר הם אלה שמתגוררים בסמוך למכלאות ולבתי מטבחיים מתועשים. מיותר לציין שאין מדובר בעשירים. יתירה מזאת, מחסור במי שתייה הוא אחת הבעיות שניצבות בימים אלה בפני האנושות באופן כללי ובפני החברה הישראלית והפלסטינית באופן ספציפי. כרגיל, מי שיסבול בעיקר מחוסר במי שתייה זמינים הן הקבוצות המוחלשות בחברה.

3. בעלי חיים אלה, בין אם הם חזירים, תרנגולות או פרות, עברו "השבחה" גנטית בעשורים האחרונים כדי להביא לכך שהיעילות הכלכלית בגידולם תגדל והרווחים יגדלו (112-115). זני ה“מורשת” כמעט ונעלמו לגמרי. "השבחה" זו הביאה בין השאר לכך שהן אוכלות פחות וגדלות מהר יותר מבעבר. הגנום שלהם אינו בר קיימא שכן הן אינן מסוגלות להתרבות בעצמן. הן נולדות רק בעקבות הזרעה מלאכותית. החלקים האכילים שבהן גדלים יותר מאחרים. חיות אלה לא היו שורדות בלי אספקה מתמדת של תרופות אנטיביוטיות שדרושות גם בגלל הצפיפות הגדולה אשר מגדילה את הסיכוי של מחלות מידבקות. לכן הן חולות באופן קבוע. הבשר המשווק, אם כן, הוא בשר של חיות חולות שגופן הולעט בכמויות מפחידות של תרופות ובעת שחיטתן בשרן הזדהם עוד יותר. השימוש האינטנסיבי בתרופות מביא בהכרח להופעה של חיידקים ונגיפים עמידים לתרופות אלה. למעשה, כל השפעות שבני האדם סובלים מהן מקורן בעופות. ההופעה בשנים האחרונות של שפעות חמורות וקטלניות מבעבר וההערכה שמגפות חמורות יפרצו בעתיד היא בדיוק תוצאה של תעשייה זו. (145-151) "לפי המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות בשר עוף הוא הגורם הראשון במעלה וכל הגורמים האחרים נשרכים הרחק מאחוריו"

4. שיטות הגידול המתועשות ו"השבחת" הגנום של חיות המאכל הביאו להוזלה של מחיר הבשר. הוזלה פיקטיבית שכן חקלאות זו משתמשת במשאבים טבעיים של כולנו לטובת הפקת רווחים עצומים למעטים. חקלאות זו מותירה אחריה נזקים מחרידים אשר הציבור הרחב משלם עבורן, בין אם במחלות ובין אם בכסף לשיקום נזקים או מציאת חלופות לאדמה, למי שתייה… הוזלת מחיר הבשר מאפשרת גם לבני ובנות המעמד הנמוך לרכוש בשר. אולם, בשר חולה ופגום שגורם מחלות

5. כמו בתחומים אחרים של הכלכלה, גם בתחום חקלאות בעלי החיים, התחרות על רווח כלכלי מוצגת על ידי חסידי "השוק החופשי" כפתרון העל לצרכנים שמבקשים מחירים נמוכים יותר. אולם, בפועל מה שקורה הוא שב"שוק החופשי" הגדולים והחזקים משתלטים על החלשים והקטנים ותופסים את מקומם. התחרות מחוסלת באופן חופשי ומתוך ההיגיון הפנימי של תחרות על רווח. "ב-1967 היו יותר ממיליון משקי חזירים בארץ זו [ארה"ב]. היום נשאר רק אחד מכל עשרהארבע חברות מייצרות היום 60 אחוזים מכלל החזירים בארה"ב.” (169) בתחום של חקלאות בעלי החיים מה שקורה הוא למעשה חיסול לא רק של שיטות גידול מסורתיות אלא של זנים של חזירים, בקר, תרנגולים ותרנגולי הודו אשר הגנטיקה שלהם בריאה יותר ובת קיימא, קרי זנים שישרדו בגידול טבעי בשדה פתוח גם בלי תרופות והורמונים. תאגידי הבשר משתלטים לא רק על מכלאות הגידול אלא גם על המדגרות שבהן מביאים לעולם את הדור הבא וגם על בתי המטבחיים שבהם שוחטים בשיטה תעשייתית וכך מושכים את הקרקע מתחת לרגליהם של מגדלים קטנים עצמאיים שמבקשים לטפל בחיות אותן הם מגדלים בצורה הגונה. בזמן שבו "גדלה העלות הממוצעת של בית חדש בקרוב ל-1,500 אחוזים, מחירי מכוניות חדשות טיפסו יותר מ-1400 אחוזיםמחירי ביצים ובשר תרנגולת אפילו לא הוכפלו. אם מביאים בחשבון את האינפלציה, מתברר כי חלבון מן החי עולה היום פחות מאשר בכל תקופה בהיסטוריה. (כלומר, אלא אם כן מביאים בחשבון את העלויות החיצוניות – סובסידיות לחקלאות, השפעה סביבתית, מחלות של בני אדם, וכן הלאה – שהופכות את המחיר לגבוה בהיסטוריה.)" (117)

6. הספר נסמך על ספרות מדעית כדי להצביע על כך שהאמונה הפופולרית שקשה יותר לבנות תפריט מאוזן ובריא ללא בשר מאשר עם בשר היא מופרכת. כמו כן, הוא מצביע על ניגודי אינטרסים במידע המופץ לציבור האמריקאי בנוגע לתזונה בריאה. לאינטרסים של תעשיית המזון יש השפעה ניכרת על המידע האובייקטיבי לכאורה והמדעי לכאורה שמופץ על ידי משרד החקלאות האמריקאי (151-156).

חקלאות בעלי החיים המתועשת מציגה את עצמה לעתים קרובות כמאפשרת אספקה של בשר חיוני לתזונה אנושית במחירים נמוכים. לכן, יש שטוענים שעם כל הביקורת על מקדונלדס ודומיו, מזללות בשר אלה מאפשרות ארוחות בשריות גם לאנשים שאין הפרוטה מצויה בכיסם. אולם, יש לזכור שגידול של בעלי חיים למאכל דורש גידול של צמחים אותם בעלי החיים אוכלים. החומר המזין והקלוריות שמצויות בבשר הנאכל על ידי בני אדם הם רק אחוז קטן ממה שהיה בצומח שבעלי החיים אכלו. למיטב ידיעתי מדובר ב-10%, ואילו ספרן פוייר מציין אחוז נמוך יותר. שאר הקלוריות האצורות בצמחים הנאכלים מתפרקות תוך כדי חילוף החומרים בגוף החיה והפעולות שהיא עושה. משמע, אילו אוכלי הבשר היו ניזונים מצמחים, אפשר היה על פני אותו שטח אדמה לגדל מזון עבור פי עשרה או יותר של בני אדם הניזונים כיום מבשר. אילו קובעי המדיניות היו משיתים על תאגידי הבשר את העלות של הנזקים הסביבתיים והבריאותיים שהם מחוללים, מחיר הבשר היה עולה, איכותו הייתה משתפרת, נזקיו היו קטנים, והיה מתפנה כסף ציבורי רב לטיפוח, שיפור וסבסוד של גידול מזון צמחי, בריא יותר עבור יותר בני אדם באותה העלות. "אם כל התבואה שמשמשת כיום להאכלת בעלי חיים בארה"ב הייתה משמשת לצריכה ישירה על ידי בני אדם, מספר האנשים שהיא הייתה משביעה היה מגיע כמעט ל– 800 מיליון". כך אומר דייויד פימנטל, אקולוג מאוניברסיטת קורנל. 

לעתים קרובות, מספר הפעמים בשבוע שבהן בשר עולה על שולחן האוכל המשפחתי משמש כמדד לעוני, בעוד שהתוצאה הישירה של יתר פיקוח על חקלאות בעלי החיים המתועשת צפויה להיות עלייה במחיר הבשר. כלומר, היעדר הפיקוח שמאפשר מחיר זול של בשר משרת לכאורה את העניים. זוהי כמובן ההצדקה של בעלי תעשיות הבשר לפרקטיקות הגידול שלהם. לכאורה, הם מאכילים את ההמונים. אולם, יש לזכור שמכלאות הגידול ובתי המטבחיים ממוקמים בדרך כלל באזורים מוחלשים ועניים ולכן פיקוח מספק וטיפול בנזקים הסביבתיים והבריאותיים יקטינו את התחלואה באוכלוסיות המוחלשות. יתירה מזאת, היום הכל ממוכן. העובדים היחידים בתעשייה הם מעט פקידים והרבה עובדים בעבודות מסוכנות, מזוהמות, קשות ומעוטות שכר (170). תמורת שכרם הנמוך הם צריכים להתמודד גם עם ההשלכות הנפשיות הקשות של עבודתם. קצב התחלופה של עובדים אלה הוא עצום (139). כלומר, הראשונים שמשלמים, במגוון של צורות, את תוספת המחיר שהייתה צריכה להיות מוצמדת לכל סטייק הם המוחלשים שבינינו. שוב מתברר שההגיון של "שוק חופשי" מבוסס על העברת נכסים ציבוריים, ובכלל זה האוויר, האדמה והמים לשימושם של העשירים ביותר ועל חשבונם בעיקר של העניים ביותר.

אם כן, גם אם את/ה אוכל/ת כל ולא מתכוונ/ת להפסיק לאכול בשר בגלל היחס לבעלי חיים שמגודלים באופן מתועש ואכזרי מאין כמוהו או בגלל הסכנה הבריאותית שבצריכת הבשר החולה ועמוס הכימיקלים, וגם אם את/ה צמחוני/ת ולכן לכאורה חופשי/ה מהסכנות הבריאותיות הגלומות בצריכת בשר, קיומה והתרחבותה של חקלאות בעלי החיים המתועשת צריכות להטריד אותך. מה שעולה מהספר של ספרן פוייר הוא שיש צורך חברתי מקומי וגלובלי דחוף בהגבלתה של תעשייה זו ובפיקוח עליה וצורך זה הוא של כולם, למעט אלה שצוברים הון עתק מתעשייה זו. צורך של ה-99%. מסתבר שלאחרונה מתחיל לחול שינוי בהרגלי הצריכה האמריקאים ואחוז הצמחונים והטבעונים עולה.

מודעות פרסומת

  1. מעניין איפה ראית פרות באחו…
    אולי היית בטעות באחת החוות שמצילות את בעלי החיים מהתעשיה.

  2. הנא

    מעניין אם קיימות סטטיסטיקות על מה שקורה בישראל בתעשיית הבשר. לפני כמה חודשים ביקרתי בארה"ב בפעם הראשונה בחיי ונדהמתי מכמות וזמינות הבשר שאוכלים האמריקאים. נראה לי שפה אוכלים הרבה פחות בשר ושהתעשייה הרבה יותר קטנה (ביחס לאוכלוסיה כמובן). מה גם שאוכלי הבשר פה צורכים הרבה יותר ירקות ופרות ודגנים מאמריקאים כחלק מהתזונה שלהם, מה שמקטין את כמות הבשר בכל ארוחה.

  3. צריך לשים לב גם שגידול צמחי מזון , קרי , חקלאות צמחונות , יוצרת הרס סביבתי חמור עשרות ,אם לא מאות מונים , מגידול בעלי חיים.
    למעשה, מערכות אקולוגיות שלמות נכחדו , עקב העברת קרקע לגידול חקלאי.

    • דרך מעניינת להצדיק את תעשיית הבשר.

    • דרול, צריך 35 דונם כדי להאכיל אותו מספר אנשים בבשר שאפשר היה להאכיל צמחונים מדונם. ראה ספרה של פרנסס מור לאפה, "Diet for a Small Plan".

    • דרול – מצטרפת לתגובת השין גימל: הרי הרוב המוחלט של הדגנים בעולם משמשים להאבסת בעלי חיים בתעשיית הבשר, ולו היינו צורכים אותם ישירות היה צורך בהרבה פחות אדמה חקלאית. דו"ח האו"ם מ-2006 "צלו הארוך של משק החי" (Livestock's Long Shadow) מציין כי 70% מהיערות שנכרתו באמזונס משמשים לשטחי מרעה, וחלק ניכר מהיתר משמשים לגידולי מספוא.
      כאן תוכל לקרוא על דו"ח האו"ם (יש בסוף הפניה לדו"ח עצמו):
      http://anonymous.org.il/art431.html
      דו"ח נוסף של האו"ם שיצא לאחרונה מצביע על הפחתה בצריכת הבשר כפתרון אפשרי למשבר האקולוגי:
      http://anonymous.org.il/art698.html
      ותודה ליוסי שהעלה את הנושא החשוב הזה.

      • לכל התגובות המנוסחות באותו שטאנץ , אני יכול להגיד דבר פשוט.
        בעלי חיים – חיים בטבע.
        אפילו בארץ, פרות לבשר , רועות באחו. כמוהן העדרים של מהכבשים והעיזים.

        אצל התרנגולות זה פחות נכון, אבל זה לא בהכרח מחוייב המציאות.
        הטונה, שהיא דג המאכל העיקרי, ניצודה בים הפתוח, ללא פיתיון.

        לעומת זאת , כדי לגדל את הדגנים האהובים עליכם, צריך להפוך את האדמה , למלא אותה בכימיקלים, להשמיד בה כל צמח אחר ולמעשה להפוך אותה מבית גידול טיבעי לביוספרה , למצע מת שכל תכליתו, לתמוך בגידול התבואה לנצח נצחים.

        אז תצטטו לי ספרים מניפוליטיביים, שכל מטרתם להסתיר את מה שצריך להבין כל בר דעת, שחקלאות הגידולים היא האסון האקולוגי האמיתי.

    • אייל

      ומה לדעתך אוכלים בעלי החיים שמגודלים למאכל? רוב השטחים החקלאים בעולם משועבדים לגידול דגנים לבעלי חיים
      הניצולת של אנרגיה (קלוריות) מבעלי חיים היא פחות מעשירית מאשר מצמחים
      כלומר כדי לגדל 1 קג בשר בקר צריך להשקיע יותר מפי 10 דגנים שיכולים לספק את אותה אנרגיה לגוף (חלבונים פחממות וכו)
      שלא לדבר על מים, אנרגיה, זיהום, פליטת גזי חממה ועוד

      אי אפשר להמנע מפגיעה. אפשר לצמצם אותה מאוד. ככל שאוכלים מזון נמוך יותר בשרשרת המזון (כלומר צמחים ולא אוכלי צמחים) זה "עולה" פחות

      • מה שדרול מנסה לטעון ולא נענה הוא שמרבית בעלי החיים שמגודלים למאכל בכל העולם ואפילו בישראל אינם אוכלים צמחים שמגודלים עבורם אלא רועים באופן טבעי כחלק אינטגרלי מהמערכת האקולוגית הטבעית. לכן, גידולם אינו דורש התערבות אנושית שפוגעת בבתי גידול של בעלי חיים. דרול צודק שחקלאות שבה מגדלים על פני שטחים עצומים את אותו הגידול אף היא בעייתית. היא מביאה פעמים רבות לשימוש בכימיקלים לדישון ולהדברה (למעט אלה שהחלו להשתמש בהדברה ביולוגית) ופוגעת מאד בסביבה ומדלדלת את הקרקע. זו חקלאות צמחית מתועשת. חקלאות בריאה יותר היא זו שמשלבת גידולים. היא אינה מחייבת הדברה, בטח שלא כימית, ושילוב נכון בין גידולים מועיל לצמחים. זו חקלאות שיכולה להיות פחות מתועשת. יחד עם זאת, יש להכיר בכך שבכל סוג של חקלאות משבשים את המערכות האקולוגיות שמתקיימות בקרקע. אבל טענה זו מניחה שהקיום האנושי באשר הוא מהווה הפרעה לטבע וזו כבר טענה מגוחכת ומופרכת.
        אולם, לא ברור על מה דרול מבסס את דבריו ש"בעלי חיים – חיים בטבע". הנושא של הספר של ספרן פוייר הוא בדיוק בעלי החיים שאינם חיים בטבע אלא במכלאות צפופות עד אימה ושם הן מפוטמות במניפולציות כדי שיגדלו הכי מהר שאפשר על ידי תערובות שונות שלא בהכרח מתאימות למערכת העיכול שלהן. בשונה מדרול ספרן פוייר נוקב במספרים. לדבריו, 99% מהחיות שמגודלות בארה"ב בחקלאות בעלי החיים מגודלות באופן מתועש. אחוז בודד בלבד רועה במרעה. אני לא יודע מה המצב בישראל. לא מצאתי נתונים מקבילים. אפשר להניח אולי שבאוסטרליה רחבת הידיים חקלאות בעלי החיים של חיות מרעה נפוצה יותר יחסית למקומות אחרים. אבל בישראל שבה משאב הקרקע הוא כה מצומצם זה נשמע לא ריאלי. יתירה מזאת, השיטות שפותחו בחקלאות בעלי החיים המתועשת מאפשרות רווח גדול יותר, דורשות הרבה פחות עבודה מבעבר כי כמעט הכל ממוכן, והן מקודמות על ידי תאגידי ענק שהולכים ומשתלטים על מגדלים קטנים ומזה זמן עברו לפעול מחוץ לארה"ב. לכן אפשר להניח שגם במקומות בהם אפשר לגדל חיות במרעה, הדבר לא תמיד נעשה משיקולים של רווח. וזוהי עוד נקודה חשובה בטיעונים של ספרן פוייר: התעשייה הזו אינה מיועדת להאכיל בני אדם אלא לעשות רווח. לכן, יאכילו בני אדם בזבל חולה, יהרסו את הסביבה, ויתעללו בבעלי חיים בצורה מחרידה, ובלבד שיעשו רווח הולך וגדל משנה לשנה. ואם לדרול יש מקורות מוסמכים, אנא ממך הבא אותם.

      • רק שפרות , או כבשים , או ארנבות לא חייבות לאכול דגנים מגודלים בחקלאות , הן יכולות לאכול הרבה צמחים אחרים ולכן , בשביל הפרות , לא צריך להשמיד את הביוספירה הטיבעית כדי להחליף אותה במצע גידול לתבואה.

    • רימונה

      רוב הגידולים החקלאיים בעולם הם מזון להאבסת בעלי החיים המשמשים למאכל. רוב היערות המבוראים הם לשם מרעה בקר למאכל אדם.

  4. לין

    פסוט מעולה! התחלתי לקרוא את הספר ומישהו הזמין לי אותו תו"כ הקריאה (ספריית אוניברסיטה, מה אני מצפה…) ככה שמעולם לא סיימתי,
    אז היה לי ממש נחמד לקרוא את התמצות הזה שלך. באמת מעורר מחשבה ומטריד, על אף היותי צמחונית…

  5. li

    מעניין מאוד. הוסיף שבארץ, נוסף על האמור בפוסט, קיים זיהום של מלחים שנובע מתהליך הכשרת הבשר במשחטות. יש לציין שטיפול בשפכים במתקני-טיהור לא מהווה פתרון לבעיות תמלחת.

  6. רוני

    תודה רבה! מעניין ומטריד כאחד. אני צמחונית (עם נטייה חזקה לטבעונות) די טרייה (כמה חודשים) ומנסה לשמור על פרופיל נמוך בכל מה שקשור ל"מסיונריות" בעניין כדי לא להעיק על מי שלא בוחר בדרך הזאת. לצערי קיימת בורות גדולה בעניין, וכל מידע כזה שאני נחשפת אליו רק מגדיל את הייאוש וההרגשה שאין לי את האפשרות לשנות את המצב..

  7. מיכל

    פוסט מעולה ומאיר עיניים, תודה!

  8. צבי

    וואו תודה! על עבודת התמצות

  9. היי יוסי.
    הנקודות האלו אכן ידועות וחשובות. אני מסכימה כמעט באופן גורף, חוץ מכמה הסתייגויות. אני כמעט מסיימת לימודי וטרינריה באירופה וחלק נכבד מהתואר שלי מוקדש לגידול בעלי חיים למטרות רווח (לצערי). במסגרת הלימודים נחשפתי גם לשיטות המסורתיות לגידול החי וגם לשיטות המודרניות, וכמו כן לחוקים החלים באיחוד. אני חייבת לציין שבאיחוד האירופאי הפיקוח על השימוש בתרופות ובהורמונים (ושאר חומרים מגדילי רווח אך מסוכנים לאדם\סביבה\חיה) הוא מחמיר ומושם דגש רב על הגנת הצרכן. בנוסף האיחוד מעודד בכל מיני צורות גידול זנים מסורתיים מקומיים, ושיטות גידול מסורתיות. כל זה לא הופך את אירופה לגן עדן לחיות, אבל זה מקום טוב לשאוב ממנו רעיונות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: