תאוות בצע מעבירה את המעמד הגבוה על דעתו


מחקרים מורים שבני ובנות מעמד גבוה ניחנים יותר מאחרים בתאוות בצע שמביאה אותם לפגוע באחרים ולהפר את החוק. בו בזמן עבור ההיגיון הניאו ליברלי תאוות בצע היא המנוע הרגשי החשוב ביותר להשגת צמיחה פיננסית. היא הבסיס לטוב הכללי.

יסמין אנואר, פברואר 2012, אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה

בני המעמד הגבוה נוטים יותר מאחרים להתנהגות לא אתית. הם נוטים יותר להאמין, כמו גורדון גקו בסרט‪ “Wall Street” ש“תאוות בצע טובה".‬ כך מראה מחקר חדש מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

בתאוות בצע אנחנו מאמינים

בשבעה מחקרים נפרדים שהתבצעו בקמפוס של אוניברסיטת ברקלי, באזור סןפרנסיסקו ובארה"ב בכלל, חוקרי ברקלי מצאו באופן עקבי שמשתתפים בני המעמד הגבוה נוטים יותר מבני מעמדות אחרים לשקר ולרמות כאשר הם נושאים ונותנים או מהמרים. בכביש הם נוטים יותר "לחתוך" נהגים אחרים ולהסכים עם התנהגות לא אתית במקום העבודה.

"הנטייה המוגברת להתנהגות לא אתית של בני המעמד הגבוה קשורה בחלקה ליחס יותר חיובי לתאוות בצע" אומר פול פיף (‪Paul Piff‬), סטודנט לדוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי והמחבר העיקרי של מאמר שפורסם בכתב העת ‪Proceedings of the National Academy of Sciences‬.

מחקרו של פיף הוא האחרון בסדרה של מחקרים מדעיים שנערכו באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה על היחסים בין מעמד סוציואקונומי לרגשות והתנהגויות פרו ואנטיחברתיות. מחקרים אלה חושפים מידע חדש לגבי הבדלי מעמדות בתקופה של מתחים כלכליים גוברים והולכים.

"המחקר שלנו, כמו גם של אחרים, מסייע לשפוך אור על חלקו של אי השוויון בעיצוב דפוסים של התנהלות אתית ושל התנהגות אנוכית ומצביע על דרכים מסוימות שבהן אפשר לשנות דפוסים אלה," אומר פיף.

כדי לחקור איך מעמד קשור להתנהלות אתית, החוקרים בחנו את הנטיות האתיות של יותר מאלף נבדקים ממעמד נמוך, בינוני וגבוה. הנבדקים דיווחו על מעמדם הסוציאלי ומילאו שאלונים שמהם אפשר ללמוד על גישתם להתנהגויות לא מרוסנות, לתאוות בצע ולחמדנות. בנוסף, הם ביצעו מטלות שתוכננו למדוד התנהגויות לא אתיות בפועל.

בשני מחקרי שדה על התנהגות נהיגה, נמצא שנהגים ממעמד גבוה חתכו בצומת סואנת רכבים אחרים פי ארבע מהממוצע, ולא עצרו כדי לאפשר להולכי רגל לחצות במעבר חציה פי שלוש מהממוצע. מחקר נוסף מצא שכאשר הוצגו בפני המשתתפים תרחישים של התנהגות לא מוסרית, המשתתפים מהמעמד הגבוה העידו שהם עצמם התנהגו כך יותר מאשר המשתתפים האחרים.

למשתתפים במחקר רביעי ניתנו מטלות במעבדה שבה הייתה צנצנת של סוכריות המיועדת למבקרים ילדים, ונאמר להם שהם יכולים לקחת סוכריה או שתיים. משתתפים מהמעמד הגבוה נטו להתכבד במספר כפול של סוכריות מעמיתיהם בני שאר המעמדות.

למשתתפים במחקר חמישי ניתן תפקיד של מעסיק המנהל משא ומתן על שכר עם מועמד לעבודה המחפש עבודה לטווח ארוך. בין שאר הדברים, נאמר להם שהמשרה עליה מדובר תבוטל בקרוב והשאירו לשיקול דעתם באם להעביר את המידע הזה למועמד. המחקר הראה שמשתתפים מהמעמד הגבוה נטו יותר מאחרים להונות את המועמדים על ידי הסתרת המידע.

במחקר שישי שיחקו המשתתפים במשחק קוביות אלקטרוני שבו כל משתתף מטיל את הקוביות חמש פעמים ומדווח על תוצאותיו. המשתתף עם התוצאה הגבוהה ביותר יזכה בפרס של מזומנים. מה שהמשתתפים לא ידעו הוא שהמשחק נתפר כך שאף משתתף לא יוכל לזכות ביותר מ 12 נקודות בחמש הטלות של הקובייה. בני המעמד הגבוה דווחו יותר מהאחרים על תוצאות גבוהות יותר מאלו שהמשחק אפשר. כלומר הם רימו יותר.

המחקר האחרון הראה שההתייחסות לתאוות בצע הוא אמצעי הניבוי החשוב ביותר להתנהגות לא אתית. המשתתפים הונעו לחשוב על היתרונות של תאוות הבצע ולאחר מכן הוצגו להם תרחישים של התנהגות שלילית במקום העבודה כמו למשל גניבת כסף מזומן, קבלת שוחד וגביית יתר מלקוחות. מסתבר שגם נבדקים שלא באו מהמעמד הגבוה דווחו על אותה מידה של נכונות להשתתף בפעילות לא אתית כמו בני המעמד הגבוה, מרגע שכוונו לראות את היתרונות של תאוות בצע.

"ממצאים אלה מורים בבירור עד כמה עושר ומעמד חברתי מעצבים התנהגות מוסרית. כמו כן, הם רומזים שהערכים החברתיים השונים אצל אלה שיש להם ואלה שאין להם תורמים לעידוד הנטיות הללו" אומר פיף על הממצאים המצטברים הללו.

המאמר המקורי באנגלית

המאמר תורגם על ידי בעל הבלוג, "דרכי עצים".

הממצא האחרון בסדרת המחקרים הללו הוא החשוב ביותר בעיניי מכיוון שהבעיה בחברה בת ימינו היא הכיוון אליו דוחפים אותנו המנגנונים הניאו ליברליים. מבחינת ההיגיון הניאו ליברלי שהוא ההיגיון הדומיננטי בתקופה זו בישראל, ברבות ממדינות העולם כמו גם במוסדות הגלובליים תאוות הבצע היא המנוע הרגשי העיקרי של הכלכלה והחברה האנושית. ראיית תאוות הבצע כדבר טוב אינה סטייה של בני ובנות המעמד הגבוה מהמוסר הרווח והתקין אלא ביטוי מדויק של ההגיון היסודי והבסיסי ביותר של הניאו ליברליזםעל פי היגיון זה, טוב חברתי כללי יצמח אם יזמים יתחרו ביניהם על כיסו של הצרכן. היזם שייצר את מה שהצרכן רוצה יצליח. אולם, התחרות לנצח תהיה אך ורק על רווח פיננסי. לא על מוסריות, לא על שוויון רב יותר בין העובדים, ולא על אחריות סביבתית גדולה יותר. תחרות מסוג זה נותנת יתרון לתאבי בצע ובעיקר מעודדת את תאוות הבצע שיש בכולנו.

לכן, לאור תוצאות המחקרים המדווחים למעלה, אפשר להסיק שבנוסף לכל הצרות, הפרקטיקה הניאו ליברלית ממלאת תפקיד מרכזי בעידוד ובטיפוח של הפרת חוק. יש לזכור זאת, כאשר אבירי הניאו ליברליזם בשלטון, בהון, בתקשורת, באקדמיה ובכלל מניפים אל על את דגל שמירת החוק. התרגום עבור מקום גלובלי נעשה כבר לפני כמה ימים והמתין לפרסום ובינתיים הארץ בחוצפתו (: פרסם תרגום של כתבה מהגארדיאן שנסמכה על אותו מקור. אולם, באופן לא מפתיע בלי כל התייחסות להקשר הניאו ליברלי המקדש את תאוות הבצע. 


מודעות פרסומת

  1. מעניין. לשיטתך, לשקר הוא סיכון שראוי לתגמל עבורו. האם גם מעשים אחרים כמו מעילה, גניבה, שוד מזוין, סחר בבני אדם הם סיכונים שראוי לתגמל עבורם במעמד גבוה? איפה הגבול עובר מבחינתך?

  2. aom

    איך אמר אורי זוהר?
    "הפוך, גוטה, הפוך"

    התובנה שלי היא הפוכה – בתוך חברה ממוצעת, אילו שמוכנים להסתכן ולהמר (גם במעמד החברתי), להסתכן ולשקר – מגיעים לעמדות מפתח ולהצלחה חברתית וכלכלית

    וכמבון שבתורם מעבירים (במודע או שלא במודע) את הערכים הללו לילדיהם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: