במקום התמ"ג


בנק ישראל ומספר משרדים ממשלתיים מפתחים מדדים משלימים לתמ"ג כדי למדוד את מצבה של החברה הישראלית ולהתוות מדיניות מתאימה. האם מדדים אלה יכללו גם את עבודות הבית הלא מתוגמלות של נשים ערביות, חרדיות ואחרות? זה הזמן לתבוע זאת.

ג'וזף שטיגליץ

ג'וזף שטיגליץ

השר לאיכות סביבה, גלעד ארדן, מבטא מזה כמה חודשים לפחות את העמדה שגורסת שהצמיחה הכלכלית שנמדדת באמצעות התמ"ג היא מצג מעוות ומסולף של מצבה של החברה (למשל, כאן וכאן). לכן, הוא מגלה שבמשרדו בשיתוף בנק ישראל ומשרדים נוספים עמלים על מדדים נוספים שישלימו את החסר מבחינת השמירה על הסביבה. זהו שינוי חיובי ומרענן שישראל הולכת בעקבותיהן של מדינות אחרות שפונות לכיוון של מדדים שמתייחסים למאפיינים מגוונים של הקיום האנושי. ב-2008 ניקולא סרקוזי מינה ועדת מומחים בעלי שם וביניהם ג'וזף שטיגליץ, אמרטיה סן וז'אן פול פיטוסי שתפקידה היה לנסח בדיוק מדד כזה. זהו הדו"ח של הועדה.

אולם, העיוותים בתמ"ג אינם מוגבלים רק לסוגיות סביבתיות אף שאלה חשובות לאין שיעור. למעשה, התמ"ג מעוות את התמונה הרחבה גם ביחס לסוגיות שרלבנטיות במיוחד, אך לא רק, לאוכלוסיות השנואות ביותר בישראל – הערבים והחרדים. עבודות הבית והמשפחה אשר בעיקר באוכלוסיות אלה, אך לא רק בהן, הן נחלתן של הנשים אינן נמדדות בתמ"ג. למעשה, ככל שבני הבית יעשו פחות עבודות בית בעצמם וישכרו אחרים לעשות אותן למענם כך התמ"ג יעלה.

הדו"ח שניסחו שטיגליץ, סן, פיטוסי ואחרים מתייחס בין השאר למה שהם מכנים בדיוק רב "עבודות בית לא מתוגמלות" (עמ' 174-175). האם המומחים הישראלים הולכים בעקבותיהם גם בנוגע לעבודות בית לא מתוגמלות אלה? אני בספק. מן הראוי שארגוני חברה אזרחית יפנו למומחים הממשלתיים העמלים על פיתוח מדדים אלה דרישה מפורשת לכלול היבט זה במדדים החדשים ויצביעו על העיוות שבאי הכללתו.

מודעות פרסומת

  1. פינגבק: תרבות של עוני | מקום גלובלי Global place

  2. תמרה

    יוסי שלום רב,
    כמי שלוקחת חלק בהליך גיבוש סט המדדים אני שמחה לבשר לך כי צוות ההיגוי שמוביל המשרד להגנת הסביבה וצוות המומחים החיצוניים (מהאקדמיה וארגונים שונים) אכן הולך בקו שהתווה שטיגליץ, ונוגע בסוגיות רבות ובניהן גם עבודה ללא שכר, יחס בין פנאי לעבודה, שימוש בתחבורה ציבורית, פערים חברתיים ועוד.
    יחד עם זאת חשוב לזכור כי זהו רק צעד ראשון בדרך ארוכה ולפני שאפשר להציג מדדים צריך קודם כל לאסוף נתונים שניתן להתבסס עליהם מחתך רחב של האוכלוסיה, וזה כמובן לוקח זמן….
    בנוסף חשוב להפריד בין תיקון העיוותים בתמ"ג (עבודה שלא בשכר, הוצאות על שיקום שריפות או מלחמות ועוד) לבין מדדים משלימים שעוסקים ברווחת חיים (well being).
    כידוע כיום אין כמעט מדדים שמחשבים ומציגים את ערך העבודה ללא שכר והשלכותיה לארוך זמן בישראל (או במדינות אחרות), ואחת ההמלצות של העוסקים בדבר היא לעשות איסוף נתונים מקיף בנושא על מנת שיהיה אפשר להציגם באופן מהימן ובר השוואה.
    מעבר לכך, אתה וכל מי שמתעניין בנושא מאוד מוזמן לפנות למשרד להגנת הסביבה ישירות ולשאול האם הדברים שהוא חש שהם קריטיים ביותר אכן נשקלים בהליך העבודה. לחלופין, ניתן יהיה להגיב על הדו"ח הראשוני אשר יפורסם בקרוב ולתת הערות קונקרטיות לשיפור לקראת המשך העבודה בשנים הקרובות. יש סיכוי שזה יהיה יותר פרודקטיבי מאשר לקטר "שבטח זה לא מה שעושים" לא ?…
    בברכה
    תמר ישראלי

    • שלום תמר.
      תודה רבה על התגובה המפורטת. שמחתי מאד לקרוא אותה. אני מחכה בכיליון עיניים לתוצאות עבודתכם. מקווה מאד שאם היא תכיל את כל הליקויים שבתמ"ג היא גם תשפיע על המדיניות הממשלתית בהתאם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: